חסיון- שמירת פרטי הנפגע בסודיות

דף הבית >> שאלות ותשובות >> ניהול תביעת תאונת דרכים >> חסיון- שמירת פרטי הנפגע בסודיות
כשנפגע תאונה מגיש תביעה כנגד חברת הביטוח בגין תאונת דרכים שעבר, אחת הבעיות הקשות בהן הוא נתקל היא העובדה שהתיק אינו מתנהל בבית המשפט ב"דלתיים סגורות", קרי, כיום, כאשר בית המשפט נותן החלטה בתיק או כאשר ניתן פסק דין, כל אדם זר המקיש את שמו של הנפגע, יכול לראות את ההחלטה או פסק הדין ברשת.
מה בנוגע לזכות לפרטיות??
מה קורה אם אדם אינו מעוניין שיידעו על נכויותיו, שכן הדבר יכול לפגוע בפרנסתו, בעתידו, ביכולת להתקבל לעבודה?
השופטת דליה גנות, מבית המשפט המחוזי בתל אביב, נתנה צו איסור פרסום על תביעתו של עורך דין שטען שחשיפת המידע בגין תאונת הדרכים יכולה לפגוע בפרנסתו, אך דחתה את בקשה של אשתו שלא לפרסם מידע על התאונה.
בהחלטתו, עמד בית משפט על האינטרסים המתנגשים העומדים בבסיסו של סעיף 70(ד) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט), שעניינו באיסור פרסום פרטים על דיון שמתנהל בבית המשפט – הזכות לפרטיות מזה ועקרון פומביות הדיון מזה – והגיע לכלל מסקנה, כי בנסיבות העניין זכותו של עורך הדין לפרטיות גוברת על עקרון פומביות הדיון. לעומת זאת, באשר לאשתו, נקבע כי עקרון פומביות הדיון גובר על זכותה לפרטיות. הודגש, כי מצבה-שלה לא שונה ממצבו של כל תובע המגיש תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה-1975 (להלן: חוק הפיצויים).
בית המשפט העליון, הדן בבקשת רשות הערעור של חברה הביטוח אודות צו איסור הפרסום שניתן על תביעת הבעל, הביא את השיקולים בעד עקרון פומביות הדיון–המעוגן בסעיף 3 לחוק יסוד :השפיטה בסעיף 68 לחוק בתי המשפט-
האחד, ההכרה בחשיבותה של זכות הציבור לדעת, זכות אשר תורמת לעיצוב דעותיו והשקפותיו של הפרט בחברה דמוקרטית;
השני, הערובה לאיכות ההחלטה הניתנת בסיום ההליך, בעיקר בשל היותו של ההליך חשוף לעיני הציבור;
השלישי, הידוק אמון הציבור במערכת המשפט על-ידי שקיפותו של הליך עשיית הצדק.
מאידך, נטען בפסק הדין שכיום, נוכח הנגישות ההולכת ומתעצמת לתוכנן של החלטות שיפוטיות, בין במאגרי המידע המשפטיים השונים, בין במאגרי המידע הכלליים ובין במנועי החיפוש רבי העוצמה הנגישים לכול ברשת האינטרנט. הפגיעה הפוטנציאלית בפרטיותו של נפגע תאונה היא חמורה, מעצם העובדה שמדובר במידע בדבר מצבו הרפואי. מידע זה חוסה, ככלל, תחת כנפי הסודיות הרפואית, בה מחוייבים מוסדות רפואיים וגורמי רפואה אחרים על-פי חוק זכויות החולה התשנ"ו-1996, ולפיכך אין הוא אמור לצאת מידי הגורמים הרפואיים האמורים.
לכן, קבע בית המשפט העליון כי במקרה נשוא הבקשה (482/13 ) עצמת הפגיעה בעקרון פומביות הדיון אם ייאסר פרסום שמו ופרטיו של נפגע, אינה מן החמורות. שכן ההגבלה המתבקשת נוגעת אך לשמו של בעל הדין שפרטיו הרפואיים נחשפים, ולא לקיומו של ההליך כולו ולכל יתר הנתונים המובאים בגדרו. הגבלה זו ממזערת, על פני הדברים, את עצמת הפגיעה בעיקרון, שכן היא מותירה את ההליך המשפטי גופו, על כל פרטיו למעט שם בעל הדין, לבחינתו של הציבור.

קישורים

  

להתייעצות ללא התחייבות

מלא את הטופס ונחזור אליך בהקדם
  
המידע באתר "תאונה" הינו מידע כללי ואינו מידע מחייב.  הזכויות המחייבות נקבעות ע"פ חוק, תקנות ופסיקות בתי המשפט.   השימוש במידע אינו בא כתחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין וכל פעולה שנעשית על פי המידע והפרטים האמורים באתר זה הינה על אחריות המשתמש בלבד.    השימוש באתר זה אינו יוצר יחסי עורך דין לקוח בדרך כלשהי.
© כל הזכויות שמורות - משרד עורכי דין פינקלשטיין
הקמת אתרים  בניית אתרים Webfocus