טיפול שיניים רשלני

דף הבית >> שאלות ותשובות >> רשלנות רפואית >> טיפול שיניים רשלני
טיפול שיניים רשלני


על אף הרתיעה שחלקנו חשים, אנו נדרשים להיפגש עם רופא השיניים בקביעות, אף אם איננו חולים וסובלים מכאבים כלשהם בפינו. לפי ההמלצות הנהוגות בקופות החולים השונות, בהעדר גורמי סיכון כלשהם, יש להיבדק על ידי רופא השיניים פעם בשנה. בהתקיים גורמי סיכון כגון, נטייה לעששת, צריכה מוגברת של מאכלים עתירי סוכר, מחלות שונות של הפה, מחלת הסכרת ועוד, מומלץ להיבדק אצל רופא השיניים אף בתדירות גבוהה יותר. בכל ביקור אצל רופא השינים, עליו לבדוק את הפה של המטופל ולעיתים אף לבצע צילומי רנטגן, על מנת לאתר סימנים המקדימים למחלות שיניים וחניכיים.
ככל שאדם מתבגר, ישנו צורך בביקורים תכופים יותר אצל רופא השיניים ובעקבותיהם, בטיפולים רבים ויקרים יותר. ילדים מתבגרים רבים פונים לאורתודנט, על מנת לקבל טיפולים ליישור שיניים. בהמשך חייהם, זקוקים אנשים לטיפולי שיניים יקרים נוספים, בשל בלאי טבעי של השיניים והלסת, כמו גם בשל נטילת תרופות שונות שגורמות ליובש בפה.
לטיפול מתאים ובדיקות סדירות אצל רופא השיניים ישנה חשיבות רבה לבריאותו של אדם. ראשית, כאב שיניים עשוי לגרום לאדם למצוקה רבה. שנית, שיניים פגומות או חסרות פוגעות בהופעתו החיצונית של אדם. ושלישית, הוכח מחקרית כי אנשים הסובלים מזיהומים בחניכיים מצויים גם בסיכון מוגבר ללקות באירועים מוחיים ובהתקפי לב.
נראה כי לאור כל האמור, רופא השיניים הבודק אותנו נדרש לרמה גבוהה של עירנות ולמיומנות גבוהה, במהלך הטיפול. עם זאת, עלולות להתרחש לעיתים תקלות בטיפול, בין אם תקלות פתאומיות ובלתי צפויות, או תקלות הנובעות מרשלנותו של הרופא. תקלות אלו עלולות להשאיר את המטופל כשהוא סובל מכאבים קשים, פגיעה במראה החיצוני ואף מנזק כספי רב ובמקרים קשים אף לגרום למוות.
להלן יידונו מספר אפשרויות העומדות בפני אדם שטופל באופן רשלני על ידי רופא שיניים לקבל פיצוי עבור הנזקים שנגרמו לו.
מתי הופך מקרה של טיפול שיניים כושל לרשלנות רפואית?
חשוב להדגיש כי לא בכל מקרה של טיפול שיניים כושל מאפשר לתבוע פיצוי, במסגרת דיני הנזיקין. זאת, על אף שבפועל ייתכן שנגרמו נזקים קשים ביותר למטופל ואף מוות. על מנת לקבל פיצוי, במסגרת דיני הנזיקין, על המטופל הניזוק להוכיח שרופא השיניים סטה בדרך כלשהי מסטנדרט ההתנהגות הסביר והמקובל עבור רופאים בתחום. בהמשך, יש גם להוכיח שאותה הסטייה גרמה לנזק שממנו סובל המטופל.
דוגמאות למקרים של רשלנות רפואית במהלך טיפול שיניים
לפני כמה שנים התפרסם בעיתונות מקרה טראגי של רשלנות רפואית מצד רופאת שיניים, אשר גרמה למותו של יאיר לופוליאנסקי - פעוט בן שנתיים ונכדו של ראש עיריית ירושלים דאז, אורי לופוליאנסקי. יאיר הגיע עם הוריו למרפאת שיניים, על מנת לעבור טיפול שנחשב לשגרתי בקרב פעוטות: הליך של תפירת השיניים הקדמיות, שצמחו באופן עקום. במהלך הטיפול, נתנה רופאת השיניים ליאיר חומר טשטוש והחלה בעבודה. עם סיום הטיפול, הבחינה הרופאה שיאיר לא מתעורר, החלה בפעולות החייאה והזעיקה עמיתים לסיוע. צוות מד"א פינה את יאיר לבית החולים, במצב של מוות קליני, שם נפטר ביום שלמחרת.
משפחתו של יאיר בחרה שלא להגיש תביעה כנגד הרופאה, בשל טיפול השיניים הכושל, אולם שר הבריאות הטיל עליה עונש משמעתי של השעיית רישיון הרפואה לשנתיים, בשל רשלנות חמורה. בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את ערעורה על החלטה זו.
לפי ממצאי ועדת המשמעת שדנה בעניין, רשלנותה החמורה של הרופאה נבעה מכך שלא אבחנה את העמקת הטשטוש שקיבל הפעוט, עד למצב של דיכוי נשימתי מוחלט, משום שלא ניטרה באופן רצוף ויעיל את שיעור החמצן בדם ואת תנועות הנשימה שלו. בנוסף, נקבע שהרופאה לא התייחסה לנהלים מקצועיים ספציפיים בעניין טיפול שיניים בהרדמה, אשר נוגעים למעקב אחר קצב הנשימה וניטורו. לבסוף, נקבע גם כי העובדה שהרופאה הבחינה בהעדר הנשימה רק בסיום הטיפול מעידה על כך שלא הקדישה לפעוט תשומת לב ראויה.
אם כן, ניתן ללמוד מדוגמה זו, כמו גם ממקרים אחרים שנדונו בבתי המשפט בישראל, כי רשלנות רפואית מצד רופא שיניים עשויה להיות כל אחת מהתנהגויות אלו:
-          חוסר תשומת לב למטופל ולסימני מצוקה שהוא מפגין, בייחוד כאשר המטופל מצוי תחת טשטוש או הרדמה.
-          הימנעות מניטור קצב הלב ורמת החמצן בדם של המטופל, כאשר הוא נתון בטשטוש או הרדמה.
-          אי מילוי נהלים מקצועיים.
-          שימוש בציוד או בחומרים לא מתאימים לצורך העבודה (מקדחה, חומר הרדמה, חומר מילוי וכדומה).
-          אי קבלת ההיסטוריה הרלוונטית הרפואית של המטופל.
-          הימנעות מביצוע צילומי רנטגן, או צילומים פנורמיים כאשר הדבר נדרש לצורך אבחנת מצבו של המטופל.
-          הימנעות ממתן הסברים לגבי ההליך הרפואי, הסיכונים הפוטנציאליים שבו וקבלת הסכמתו מדעת של המטופל לטיפול השיניים.
-          הימנעות ממתן הסברים אודות הליך תיקון אורתודנטי, בין היתר לגבי שינויים קוסמטיים שעלולים להתרחש במהלך השנים כתוצאה מגדילה ותהליכים נוספים.
-          ביצוע טיפול אורתודנטי בצורה שאינה תקינה (הימנעות מקיבוע, ביצוע הטיפול בשלב מוקדם מדי, הימנעות מעקירת שיניים וכדומה).
-          הימנעות ממתן טיפול אנטיביוטי לאחר ביצוע טיפול שיניים הדורש זאת.
-          שימוש בשיטת טיפול שאינה מתאימה.
-          עקירה או סתימה בשן שאינה נכונה, או שלא לצורך.
-          אי אבחון בעיות חניכיים או גידול על החניכיים, וגרימת סבל רב שנים למטופל.
-          מתן זריקה הפוגעת בעצב וגורמת לנימול או ניוון.
-          טיפול על-ידי טכנאי שיניים ולא על-ידי רופא שיניים בעל רשיון לעבודה בישראל.
-          בזמן קידוח השיניים, כניסת חלקי שיניים לעיניים או לגרון.
שלבי תביעת הרשלנות הרפואית כנגד רופא השיניים
בשלב הראשון, על מנת לטפל בתביעה בצורה המיטבית, יידרש המטופל לאסוף ולהעביר לעורך הדין המייצג אותו את התיק הרפואי שלו במרפאת השיניים, החל מהתקופה שלפני הטיפול לרבות הצילומים. עוד יידרש המטופל להמשיך ולשמור תיעוד רפואי בעניין הטיפול בשיניו, ככל שהטיפול עדיין ניתן. כמו כן, יש להעביר לעורך הדין מסמכים הנוגעים להכנסתו של המטופל לפני הטיפול ולאחריו (תלושי שכר לשכירים ודו"חות מס ומע"מ לעצמאים). מסמכים אלה יסייעו לעורך הדין להעריך את מידת הנזק הכספי שנגרם למטופל, מטיפול השיניים הרשלני (הפסד ימי עבודה, ימי מחלה וכדומה).
בהמשך, עורך הדין יעביר את החומר הרפואי לעיונו של רופא שיניים מומחה מטעמו. רופא השיניים המומחה יעיין בחומר ויקבע האם לדעתו ניכרת רשלנות כלשהי מצד רופא השיניים המטפל והאם היא זו שגרמה לנזק אצל המטופל. אם הרופא המומחה יקבע כי היתה רשלנות רפואית, הוא יבדוק את המטופל ויכין חוות דעת רפואית בעניינו. בחוות דעת זו, יקבע הרופא מה דרגת הנכות שהוא סבור כי יש להעניק למטופל, בשל הנזק שנגרם לו על ידי טיפול השיניים הרשלני.
לאחר קבלת חוות דעתו של רופא השיניים המומחה, עורך הדין יגיש תביעת רשלנות רפואית לבית המשפט ויצרף אליה את חוות הדעת.
במהלך ניהול התביעה בבית המשפט, ייתכן שהמטופל ותיקו הרפואי יעברו בדיקה נוספת, על ידי מומחים רפואיים נוספים בתחום רפואת השיניים, הן מטעם הנתבע והן מטעם בית המשפט. לבסוף, בית המשפט יעיין בכל חוות הדעת הרפואיות ויקבע האם רופא השיניים התרשל בטיפול ומה דרגת הנכות שנגרמה למטופל, כתוצאה מרשלנותו.
אפשרויות נוספות לקבלת פיצוי
פוליסת ביטוח תאונות אישיות
פוליסות שכאלה מבוצעות באופן פרטי, בין אם על ידי המבוטח עצמו ובין אם על ידי מקום עבודתו, ומכסות מקרים של נכות ואבדן כושר עבודה, כתוצאה מתאונה. תאונה מוגדרת לרוב כאירוע חיצוני, פתאומי ולא צפוי מראש, אשר גרם למבוטח לנזק גוף. מהגדרה זו ניתן להבין שהיא עשויה לכלול גם נזק שנגרם כתוצאה מטיפול שיניים רשלני. אולם, הפוליסות משתנות מאד בהיקפן וסוגי הנזקים והפעולות שהן מבטחות. על כן, מומלץ בכל מקרה לערוך בדיקה של הפוליסה, ככל שיש אחת כזו, ובמידת הצורך אף להביאה לבדיקתו של עורך דין הבקי בתחום.
 
בוצע בי טיפול שיניים רשלני - מה עליי לעשות?
ראשית כל - העיקר הבריאות. חשוב לפנות לקבלת טיפול רפואי מיד עם גילוי הנזק, ולסיים הטיפול אצל רופא מומחה, למרות העלות הגבוהה, שכן הנזקים לאחר מכן עלולים להיות גדולים אף יותר.
כמו כן, חשוב לדאוג לשמירת תיעוד מתאים - לשמור כל מסמך, תצלום רנטגן וכל תיעוד אחר מתיק טיפולי השיניים.
לבסוף, אך לא פחות חשוב - מומלץ מאד לפנות בהקדם האפשרי לעורך דין המתמחה בטיפול בתביעות רשלנות רפואית ובפרט בתביעות העוסקות בטיפול שיניים רשלני. חשיבותו של הייצוג המשפטי במקרים כאלה היא רבה, משום שהטיפול בתביעות בתחום הרשלנות הרפואית נחשב למורכב ומסובך. עורך הדין שבקיא בתחום ידע להעריך את סיכויי התביעה, בהתאם להיכרותו עם פסיקת בתי המשפט במקרים דומים. כמו כן, עורך הדין יפנה את הניזוק לבדיקה של רופא מומחה מטעמו. הרופא המומחה יסייע בהערכת מצבו של הניזוק וסיכוייה של התביעה מהפן הרפואי.
ייעוץ משפטי מתאים יסייע לאדם שנפגע בשל טיפול שיניים רשלני לקצר את משך זמן הטיפול בעניינו ולקבל את מלוא הפיצוי המגיע לו, בגין כל הנזקים שנגרמו לו.
 

קישורים

  

להתייעצות ללא התחייבות

מלא את הטופס ונחזור אליך בהקדם
  
המידע באתר "תאונה" הינו מידע כללי ואינו מידע מחייב.  הזכויות המחייבות נקבעות ע"פ חוק, תקנות ופסיקות בתי המשפט.   השימוש במידע אינו בא כתחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין וכל פעולה שנעשית על פי המידע והפרטים האמורים באתר זה הינה על אחריות המשתמש בלבד.    השימוש באתר זה אינו יוצר יחסי עורך דין לקוח בדרך כלשהי.
© כל הזכויות שמורות - משרד עורכי דין פינקלשטיין
הקמת אתרים  בניית אתרים Webfocus