מדריך לנפגע בתאונה ברחוב

דף הבית >> מדריכים לנפגע >> מדריך לנפגע בתאונה ברחוב
מהי תאונת רחוב?

הלכתי ברחוב, נתקלתי באבן שבורה במדרכה ונפלתי.
בזמן שהלכתי לקניות, נתקלתי בבור ביוב פתוח, ונפלתי.  
בעודי עובר ברחוב, נתקלתי בגזם שלא פונה מהמדרכה וקיבלתי שריטה בתוך העין.
אלו דוגמאות אחדות, לאפשרויות רבות, בדבר פגיעה במהלך הליכה ברחוב. פקודת העיריות קובעת כי העירייה או הרשות מקומית חייבות ב"חובת זהירות" כלפי הגרים, העוברים והשבים, או המתהלכים בשטח העירייה. לכן, העירייה צריכה לעשות כל שביכולתה למנוע סכנות ופגיעות וכן לסלק כל גורם היכול לגרום לסכנה. אדם שנפגע כתוצאה מליקוי ברחוב שלא טופל כיאות על-ידי העירייה יכול להגיש תביעה כנגד העירייה.

מפגע ברחוב  >  המפגע גרם לתאונה  >  מהתאונה נגרם נזק  > ניתן להגיש תביעה.
 

מאילו גורמים ניתן לתבוע פיצוי בעקבות תאונת ברחוב?
המוסד לביטוח לאומי
אם התאונה ארעה בדרך לעבודה או בדרך חזרה מהעבודה או במהלך העבודה, ניתן לפנות למוסד לבטוח לאומי. אולם, על הפנייה להיעשות בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-12 חודשים מיום הפגיעה. הגשת תביעה במועד מאוחר יותר תפגע בסכום הגמלה שיקבל הנפגע או בעצם הזכאות לה.
·         דמי פגיעה: אלה ישולמו לשכיר או עצמאי כפיצוי חלקי עבור התקופה שבה לא היה מסוגל לעבוד בעבודתו, או בכל עבודה אחרת, וניתן לקבלם למשך 31 שבועות (91 יום) לכל היותר. דמי הפגיעה ישולמו לאחר מילוי הטפסים המתאימים, בצירוף "תעודה רפואית לנפגע בעבודה", אותה יקבל הנפגע מהרופא המטפל. מדובר במעין אישור מחלה, המעיד על אי-כושרו של הנפגע לעבוד, במשך התקופה המצוינת בו.
·         מענק נכות לנפגע עבודה / גמלת נכות מעבודה: הראשון הוא מענק חד פעמי והשניה היא קצבה חודשית. שתיהן ישולמו לנפגע, לאחר שהמוסד לביטוח לאומי הכיר בתאונה שארעה לו כתאונת עבודה וכתלות בדרגת הנכות שנקבעה לו על ידי הועדה הרפואית. נפגע שנקבעה לו דרגת נכות בשיעור של 9-20% יקבל מענק נכות חד פעמי. לעומת זאת, אם לנפגע תיקבע דרגת נכות בשיעור של 20% ומעלה, הוא יזכה לגמלת נכות חודשית. סכום המענק או הגמלה נגזרים מדרגת הנכות שנקבעה לנפגע.
יש להדגיש, כי ישנה אפשרות לערער על החלטות המוסד לביטוח לאומי, למשל על החלטה שלא להכיר בפגיעה מסוימת כתאונת עבודה, או על קביעת דרגת נכות נמוכה מדי. הערעור מוגש לועדה רפואית לעררים או כתביעה לבית הדין לעבודה, לפי העניין.
תביעה כנגד הערייה או הרשות המקומית
עומדת בפני הנפגע ברחוב אפשרות להגיש תביעה נוספת לפיצוי כנגד הערייה או הרשות המקומית שבשטחה נפגע בתאונה. סכום הפיצוי ישולם למעשה על ידי חברת הביטוח של העירייה, שביטחה אותה, במיוחד עבור מקרים שכאלה.
במסגרת התביעה כנגד העירייה, יצטרך הנפגע ברחוב להוכיח שהתאונה ברחוב והנכות שממנה הוא סובל נגרמו כתוצאה מהתרשלות כלשהי של העירייה, או כתוצאה מכך שהעירייה הפרה חובה מסוימת החלה עליה, לדוגמא, מדרכה שבורה, בור באמצע המדרכה, כביש שביצעו בו עבודות ולא הניחו שילוט מתאים על פי חוק, חלקי בניה, זבל שזרוק ברחובות ועד. מנגד, עורכי הדין שייצגו את העירייה ינסו להראות שהעירייה נהגה כשורה ומילאה אחר כל החובות המוטלות עליה בחוק, כן יגישו "הודעת צד שלישי" כנגד גורמים נוספים החולקים באחריות, לדוגמא, חברה שהיתה אחראית על עבודות פיתוח במקום, חברת המים, חברת חשמל שהשאירה בור לא סגור ברחוב ועוד.

כיצד נקבע גובה הפיצוי בשל תאונה ברחוב?
דרגת הנכות הרפואית שנקבעת לנפגע מתייחסת לליקוי הפיזי שממנו הוא סובל ונקבעת על ידי רופאים. במוסד לביטוח לאומי מדובר ברופאים חברי הועדה הרפואית ובבית המשפט, ברופאים המומחים שבודקים את הנפגע מטעם הצדדים או מטעם בית המשפט.
על מנת לקבוע מה גובה הנזק שנגרם לנפגע וממנו לגזור את גובה הפיצוי המגיע לו, יש לקבוע, בנוסף לנכות הרפואית, גם את דרגת הנכות התפקודית. משמעותה של הנכות התפקודית היא מידת הפגיעה שגורם הליקוי הפיזי לנפגע. על מנת לקבוע אותה יתחשבו, בין היתר, בגילו של הנפגע, מינו, מקצועו, השכלתו ועוד גורמים נוספים שעשויים להיות רלוונטיים. דוגמה מוכרת להמחשת העניין היא דוגמת הפסנתרן. כאשר אדם נפגע בתאונה ברחוב, באופן שנכרתת האגודל בידו הדומיננטית, ייקבעו לו בשל כך 25% נכות רפואית. אולם, מידת השפעתה של פגיעה זו על חייו של אדם משתנה באופן דרמטי אם הוא פסנתרן במקצועו, או אם הוא עוסק במקצוע אשר אינו מערב שימוש בכפות הידיים, כגון מתכנת מחשבים או מורה. לכן, נכותו התפקודית של פסנתרן הקונצרטים תהיה גבוהה יותר משל השניים האחרים ובשל כך גם ייפסק לו פיצוי גבוה יותר, כתוצאה מהתאונה שעבר.
·         במוסד לביטוח לאומי, נקבעת הנכות התפקודית מכוח תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי. הקביעה עצמה נעשית על ידי ועדה מיוחדת, לאחר שועדה רפואית קבעה את דרגת הנכות הרפואית שנגרמה לנפגע. באפשרותה של הועדה להפעיל את התקנה במלואה, באופן חלקי או כלל לא. אם וכאשר היא מחליטה להפעיל את התקנה במלואה, משמעות הדבר היא שדרגת הנכות שנקבעה לנפגע תגדל במחצית. כלומר, אם נשוב לדוגמת הפסנתרן, כאשר הועדה תחליט להפעיל את תקנה 15 במלואה בעניינו, משמעות הדבר היא שדרגת הנכות שנקבעה לו תעמוד על 37.5% (שהם 25% ועוד מחצית מ-25%).
·         בבית המשפט, יקבע בית המשפט בעצמו את דרגת הנכות התפקודית, לאחר עיון בחוות הדעת של המומחים הרפואיים. בית המשפט עשוי לקבוע שדרגת הנכות התפקודית זהה לדרגת הנכות הרפואית, גבוהה ממנה או אף נמוכה ממנה. מדרגת הנכות התפקודית יגזור בית המשפט את סכום הפיצוי שאותו ישלמו העירייה וחברת הביטוח שלה לנפגע. הפיצוי עצמו ישולם, בהתאם לראשי הנזק הבאים: הוצאות רפואיות, אל מעבר לסל הבריאות, הוצאות עבור עזרת הזולת, הוצאות בשל ניידות, הוצאות להתאמת דיור, הפסדי שכר לעבר, אבדן כושר השתכרות בעתיד וכן כאב וסבל.

מה כדאי לעשות לאחר תאונה ברחוב?
על מנת לשפר מאד את סיכויי הנפגע לזכות בפיצוי המקסימאלי המגיע לו, בשל הפגיעות שנגרמו לו בתאונת הרחוב, יש להקפיד על כמה כללים.
תיעוד מיד לאחר התאונה
חשוב לתעד, ככל האפשר, את זירת התאונה, מקום התאונה והמפגע ממספר זוויות שונות וכן ממספר מרחקים.
בנוסף, חשוב לתעד את הפציעות שנגרמו לנו כתוצאה מהתאונה ולשמור את פרטיהם של העדים לה ושל נפגעים נוספים, ככל שהיו כאלה. במצב כזה, המצלמה שיש כמעט לכולנו בטלפון הסלולארי יכולה לסייע מאד וכדאי לצלם באמצעותה את זירת התאונה, את הפציעות שנגרמו לנו ולמעורבים נוספים.
אשר לפציעות, יש לשים לב שישנן כאלה שמתחילות להיראות רק לאחר מספר שעות, כגון מכות יבשות ("מכות כחולות") ולעומת זאת, פציעות שנעלמות במהירות יחסית, כגון שפשופים. משכך, חשוב לצלם את הפצעים והמכות בשלבים שונים, הן מיד לאחר התאונה והן בחלוף מספר שעות. כמו כן, חשוב לצלם ממספר זוויות ומרחקים ולהקפיד שיראו את הפנים של המצולם בתמונה, על מנת שבשלב מאוחר יותר, יקל עלינו להוכיח מי בדיוק נפצע, היכן ובאיזו חומרה.
טיפול רפואי ראשוני
בין אם בחרנו לקרוא למד"א לזירת התאונה ובין אם לא, חשוב מאד להתפנות לבית חולים באופן עצמאי ולקבל טיפול רפואי מיד לאחר התאונה. בהקשר זה, כדאי לזכור כי כל שיהוי בקבלת טיפול פועל לרעתנו, הן מבחינה בריאותית והן מבחינת קושי עתידי להוכיח שאכן נפצענו בתאונה. לכן, גם אם אנחנו חשים יחסית בטוב, כדאי לגשת לבית חולים ולהיבדק. כל התיעוד הרפואי שנרשם בבית החולים והמסמכים האחרים שיימסרו לנו שם (כגון צילומים, טפסי פענוח של בדיקות, הפניות, המלצות על ימי מחלה ועוד) יסייעו לנו בהמשך להוכיח את טענותינו ולקבל את הפיצוי המקסימאלי, בגין התאונה ברחוב.
כאשר אנו משוחחים עם הרופא שבודק אותנו, חשוב לציין בפניו שנפגענו בתאונה ברחוב, להסביר לו בצורה מדויקת מה קרה, להראות את כל הפציעות ולציין בפניו את כל התלונות שלנו. הרופא ירשום הכל בגיליון הרפואי, שהעתק שלו יש לשמור אצלנו, יחד עם יתר התיעוד הרפואי.
דיווח לעירייה
יש לדווח על התאונה ועל המפגע שהוביל לתאונה לעירייה. היום הפניה לעירייה באמצעות הטלפון היא פשוטה ביותר (106), כן ניתן להודיע על הפגיעה והמפגע באינטרנט באתר העירייה, וכך יהיה בידכם תיעוד על הודעתכם.  יש לבדוק שלכל גורם שפניו תדווחו על התאונה, ימסרו אותן עובדות בדיוק שהובילו לפציעה. כמובן, שיש לדווח על המפגע רק לאחר שצילמתם אותו, שכן העירייה יכולה תוך מספר שעות בודדות לתקן את המפגע, ואזי תתקשו להוכיח את תביעתכם, בהיעדר צילום של המפגע. 
המשך הטיפול ותיעודו
גם לאחר שלב קבלת הטיפול הראשוני, יזדקק הנפגע מדי פעם לימי מחלה, ביקורות, הפניות לרופאים מומחים, בדיקות ועוד. יש לשמור עותק של כל מסמך ומסמך שניתן על ידי המטפלים השונים (כגון הפניות למומחים ולבדיקות, ימי מחלה, מרשמים, סיכומי ביקור, קבלות על רכישת  תרופות ואביזרים רפואיים ועוד), לצורך הוכחת מידת הנזק שנגרם בתאונת הרחוב ועלות הטיפול.
חשוב להדגיש שהפניה לקבלת טיפול רפואי כתוצאה מכל הנזקים והפציעות שנגרמו בשל תאונת הרחוב היא הכרחית ולא ניתן לוותר עליה. בהעדר תיעוד על טיפולים רפואיים רצופים ומתמשכים לאחר התאונה, המוסד לביטוח לאומי ובית המשפט עלולים לסבור שהפגיעה שנגרמה היא קלה ביותר וכתוצאה מכך, גם הפיצוי לו יזכה הנפגע יהיה מינימאלי.
מעבר לטיפול בפגיעות הגופניות, חשוב לדאוג גם לפן הנפשי. תאונה ברחוב היא אירוע טראומטי והשלכותיה העתידיות על הנפש עשויות להיות משמעותיות אף יותר מהפגיעות בגוף וברכוש. לכן, אם הנפגע חש בתסמינים כגון קשיי שינה, הצפה חוזרת בזיכרונות מאירוע התאונה, סיוטי לילה, פחד לצאת מהבית, לשוב למקום העבודה ועוד, חשוב שיפנה גם לטיפול אצל פסיכיאטר או פסיכולוג ואף יטול תרופות נגד דיכאון וחרדה, במידת הצורך. גם את הטיפול הנפשי חשוב לתעד ולשמור עותקים של כל סיכומי הביקור, המרשמים והקבלות, לצורך הוכחת מידת הנזק הנפשי וקבלת החזר על ההוצאות מחברת הביטוח.
תיעוד נוסף
בנוסף לתיעוד הטיפול הרפואי, יש לשמור מסמכים נוספים, שיעידו על השינוי שחל במצבו של הנפגע, בעקבות תאונת הרחוב:
·         תלושי שכר/דו"חות למס הכנסה ומע"מ: יש לשמור את כולם, החל מהתקופה שלפני התאונה. באמצעותם יהיה ניתן להוכיח פגיעה במצב הכלכלי, כתוצאה מהתאונה.
·         הוצאות אחרות: נפגע בתאונת רחוב עשוי להזדקק לעזרה נוספת בבית, למשל עוזרת בית, משלוחים מהסופרמרקט, התאמת הבית באמצעות אביזרים שונים ועוד. כמו כן, עלולות להיגרם לו הוצאות מוגברות על תחבורה, כגון דלק וחנייה, למשל כדי להגיע לטיפולים הרפואיים השונים, או בגין שימוש במוניות, כאשר הוא אינו מסוגל לנהוג. יש לתעד את כל ההוצאות הללו ולשמור את כל הקבלות בגינן, על מנת לקבל עליהן החזר מחברת הביטוח. יצוין כי גם אם הנפגע החזיק עוזרת בית לפני התאונה, ניתן עדיין לקבל החזר מסוים בגין שכרה, אם נוכל להוכיח שתדירות ביקוריה עלתה בתקופה שלאחר התאונה ולכן, גם במקרה כזה חשוב לשמור את כל התיעוד בגין העסקתה.

זהירות - חוקרים של חברת הביטוח
מדובר בעובדים של חברות הביטוח, שכל תפקידם הוא לנסות ולמזער את סכום הפיצוי שישולם לנפגע, כתוצאה מהנזקים שנגרמו לו בתאונה. לכן, הם ינסו בכל דרך להוכיח שהפציעות שנגרמו לנפגע הן מינימאליות, אם בכלל.
החוקרים מחויבים להציג את עצמם ככאלה ולהראות רישיון של חוקר פרטי. בנוסף, אסור להם בתכלית האיסור לשוחח עם נפגע שמיוצג על ידי עורך דין. בפועל, החוקרים לא תמיד יציגו את עצמם ככאלה והם עשויים לטעון שהם נציגים של המוסד לביטוח לאומי, שכנים, סוקרים, שליחים ועוד, כיד הדמיון הטובה.
מבחינת הנפגע והקרובים אליו, הכלל הוא שיש להימנע לחלוטין מכל מגע איתם: לא להכניס אותם הביתה, לא לשוחח איתם, אפילו לא לתת להם כוס מים.
כמו כן, יש לנקוט במשנה זהירות בכל יציאה מהבית או כשנמצאים במקום שבו מצלמים ומתעדים אותנו. יש גם להימנע ממענה על שאלות לגבי התאונה, למשל מצד מי שנראה כמו שכן סקרן, ואף לא להשיב על סקרים טלפוניים. כמו כן, מומלץ מאד לסגור, ולו באופן זמני, את הפרופילים ברשתות החברתיות השונות - שמספקות המון מידע עלינו בלחיצת כפתור פשוטה (פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם וכדומה).

האם יש צורך לפנות לעורך דין?
תביעה לפיצוי בשל פגיעה ברחוב, , מחולקת לשלבים שונים, מערבת פנייה לגורמים רבים והטיפול בה עשוי להימשך זמן רב. בשל מורכבותה של תביעה כזאת, מומלץ מאד להיפגש עם עורך דין המתמחה בדיני הנזיקין ובייצוג נפגעי תאונת רחוב בפרט, בהזדמנות הראשונה האפשרית. עורך הדין ינחה את הנפגע באשר לאופן הפעולה הרצוי, החל ממועד התאונה ועד שלבי החזרה לשגרה שלאחריה, ייצגו אל מול הגופים השונים הרלוונטיים (המוסד לביטוח לאומי והועדות הרפואיות, בית הדין לעבודה, העירייה הרשות המקומית וחברת הביטוח שלה ואף בית המשפט) ויסייע לו לקבל את סכום הפיצוי המקסימאלי המגיע לו, בשל הנכות שנגרמה לו בתאונה.
 
 

קישורים

  

להתייעצות ללא התחייבות

מלא את הטופס ונחזור אליך בהקדם
  
המידע באתר "תאונה" הינו מידע כללי ואינו מידע מחייב.  הזכויות המחייבות נקבעות ע"פ חוק, תקנות ופסיקות בתי המשפט.   השימוש במידע אינו בא כתחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין וכל פעולה שנעשית על פי המידע והפרטים האמורים באתר זה הינה על אחריות המשתמש בלבד.    השימוש באתר זה אינו יוצר יחסי עורך דין לקוח בדרך כלשהי.
© כל הזכויות שמורות - משרד עורכי דין פינקלשטיין
הקמת אתרים  בניית אתרים Webfocus