רשלנות במהלך לידה

דף הבית >> שאלות ותשובות >> רשלנות רפואית >> רשלנות במהלך לידה
רשלנות רפואית במהלך לידה
איזו אישה לא שמעה אי פעם את המשפט "הריון הוא לא מחלה"? הריון ולידה הינם לרוב אירועים מרגשים ומשמחים בחייה של כל משפחה ונחשבים לאירועים שגרתיים יחסית.  בימינו אנו, נהוג לבצע מעקב רפואי צמוד אחר ההריון והלידה, בזכותו של מעקב זה פחת באופן דראסטי שיעור התמותה של אמהות ותינוקות, בעקבות לידה שהשתבשה. ועל אף זאת, שיבושים עדיין מתרחשים ופגיעות עדיין נגרמות לאמהות ותינוקות, אף אם באחוזים נמוכים יותר. לעיתים, השיבושים והתקלות היו פתאומיים ובלתי צפויים ובמקרים אחרים, הם דווקא היו ניתנים למניעה על ידי הצוות הרפואי שטיפל ביולדת ובתינוק.
הנזקים שעלולים להיגרם במהלך הריון ולידה הם רבים ומגוונים, ונעים בין פציעות קלות יחסית כגון קרעים לאם והמוטומות לתינוק וכדומה, ועד למומים קשים אצל התינוק כגון שיתוק מוחין בשל מחסור בחמצן, פגיעה מסוג "ארב" ועקרות ואף מוות אצל האם.
 
להלן תידון האפשרות לקבל פיצוי עבור נזקים שנגרמו לאם ולתינוק, כתוצאה מרשלנות רפואית במהלך לידה.
רשלנות רפואית בהתאם לשלבי ההריון והלידה
מקובל לחלק את מקרי הרשלנות הרפואית בלידה לשניים:
1.       רשלנות בשלב מעקב ההריון.
2.       רשלנות במהלך הלידה עצמה.
3.       כאשר אישה עברה טיפולי פוריות, טרם כניסתה להריון, מתווסף שלב אפשרי נוסף של רשלנות רפואית במהלך אותם טיפולי פוריות.
עם זאת, לא כל נזק לאם ולתינוק במהלך אחד משלבים אלה ייחשב כמקרה של רשלנות רפואית, המאפשר לתבוע בגינו פיצוי, במסגרת דיני הנזיקין.
מתי נחשבת לידה שהסתבכה למקרה של רשלנות רפואית?
על מנת לקבל פיצוי, במסגרת דיני הנזיקין, על התובעת, שניזוקה במהלך הלידה, להוכיח לא רק שנגרם לה או לתינוקה נזק, אלא גם שנזק זה הוא תוצאה של סטייה מסטנדרט התנהגות סבירה על ידי הצוות הרפואי שטיפל בה, במהלך אחד משלושת השלבים הנזכרים לעיל.
מתי מוגדרת התנהגות של צוות רפואי, אשר גרמה לנזק במהלך לידה, כרשלנות רפואית?
בפסיקת בתי המשפט הוכרו בעבר מקרים של רשלנות רפואית בלידה, כגון:
התנהגות רשלנית במהלך טיפולי פוריות ומעקב ההריון
-          היעדר הקפדה על סטריליות במהלך בדיקת מי שפיר, כך שנגרם זיהום שגורם להפלת העובר.
-          דקירת העובר בלבו במהלך בדיקת מי שפיר, באופן שגרם להפלה.
-          הימנעות מהפניית האם לכל הבדיקות הנדרשות (בדיקות דם, אולטרסאונד, מי שפיר וכדומה) באופן שמנע איתור של בעיה רפואית אצל האם (סוכרת הריון, רעלת הריון ועוד).
-          הימנעות מביצוע בדיקות גנטיות מתאימות, בהתאם למוצא ההורים וההיסטוריה המשפחתית-רפואית שלהם.
-          פענוח שגוי של בדיקות באופן שמנע אבחון מצב שבו חבל הטבור כרוך סביב העובר, באופן שגרם למצוקה נשימתית, אשר הובילה לשיתוק מוחין ואף למוות.
-          אי איתור הריון חוץ רחמי באופן שגרם לצורך בכריתת חצוצרה או רחם.
התנהגות רשלנית במהלך הלידה עצמה
-          יילוד תינוק במשקל גבוה בלידה רגילה, במקום בניתוח קיסרי, דבר שיכול לגרום לפגיעה מסוג "ארב".
-          יילוד תינוק במשקל גבוה בלידה רגיל, במקום בניתוח קיסרי, דבר שגרם לאם קרעים קשים, שהותירו בה נכות צמיתה.
-          אי התייחסות נכונה למשקל העובר ביחס לאם היולדת (אם קטנה/נמוכה, אגן צר במיוחד).
-          הימנעות מאיתור או התעלמות ממצוקה עוברית במהלך הלידה.
-          היפרדות שיליה במהלך הלידה.
-          העדר נוכחות של רופא מומחה כשיש בכך צורך ממשי.
-          העדר נוכחות של אחות מיילדת ברגע הלידה עצמו.
-          הימנעות ממתן הסברים אודות בעיות שהתעוררו במהלך הלידה ואפשרויות ההתמודדות עמן.
-          שימוש לא מתאים ושלא לפי הנהלים במכשירים כגון מכשיר ואקום ומלקחיים.
-          היעדר הסבר לאם במהלך הלידה אותו הסיכונים של לידה מכשירנית (ואקום ומלקחיים).
-          הותרת שאריות שונות, כגון שאריות שלייה, בגופה של האם, באופן שגרם להיווצרות הידבקויות ברחם ובעקבות זאת, לעקרות, או לצורך בכריתת הרחם.
-          תסחיף מי שפיר, הפוגע במערכת הנשימה, המסכן את חיי האם.
-          ארוע מוחי של האם לאחר הלידה כתוצאה מחוסר במגנזיום.
 
בנוסף לדוגמאות האמורות, קיימות דוגמאות רבות אחרות של התנהגות של צוות רפואי, אשר הוכרה בפסיקה כהתנהגות רשלנית, המזכה את האם ותינוקה בפיצוי. עם זאת, בשל המורכבות הרבה של סוגיות אלה, קשה להגדיר כלל אצבע להגדרתה של רשלנות רפואית בלידה וכל מקרה נבחן לגופו ובהתאם לנסיבותיו. לכן, בכל מקרה של שיבוש בלידה, מומלץ לקבל בהקדם ייעוץ משפטי מתאים.
נפגעתי מרשלנות רפואית במהלך הלידה - מה עליי לעשות?
בראש ובראשונה - העיקר הבריאות. חשוב לעקוב אחר המצב הבריאותי של האם והתינוק ולקבל טיפול עבור כל הדרוש.
שנית, בשל מורכבותן של תביעות בעניין רשלנות רפואית, חשוב לפנות בהקדם האפשרי לייעוץ משפטי, אצל עורך דין המתמחה בתביעות רשלנות רפואית ובפרט בתביעות בעניין רשלנות רפואית בלידה.
בהקשר זה, יש לציין כי תביעתה של האם בעניין הנזקים שנגרמו לה עצמה מתיישנת, ככל תביעה אחרת בנזיקין, כעבור 7 שנים. עם זאת, תביעתו של התינוק בגין הנזקים שנגרמו לו מתיישנת רק בחלוף 7 שנים מהיום שבו מלאו לו 18 - כלומר, בהיותו בן 25. אמנם מדובר בפרקי זמן ארוכים יחסית ואולם, אין תחליף לייעוץ משפטי שניתן בזמן, כאשר הזיכרון עדיין טרי והמסמכים הרלוונטיים עוד בהישג יד. לכן, מומלץ שלא להתמהמה ולפנות בהקדם האפשרי לייעוץ משפטי.
שלישית, כפי שבוודאי ינחה עורך הדין, חשוב לשמור או להשיג עותק של כל המסמכים המרכיבים את מעקב ההריון והגיליון הרפואי המתעד את מהלך הלידה. התיעוד הרפואי יסייע לעורך הדין להעריך את סיכוייה של התביעה. בהמשך, יש לתיעוד הרפואי חשיבות רבה גם לצורך הוכחת טענותיה של האם, לגבי הטיפול הרשלני שניתן לה במהלך ההריון והלידה.
מה הם שלבי הטיפול בתביעת רשלנות במהלך לידה?
בשלב הראשון, על מנת לטפל בתביעה בצורה המיטבית, תידרש האם לאסוף ולהעביר לעורך הדין את כל המסמכים הרפואיים הכלולים במעקב ההריון שלה ועד ללידה עצמה. האם תידרש להמשיך ולשמור תיעוד רפואי, ככל שעדיין ניתן לה ולתינוק טיפול רפואי. כמו כן, יש להעביר לעורך הדין מסמכים הנוגעים להכנסתם של ההורים לפני ההריון ולאחריו (תלושי שכר לשכירים ודו"חות מס לעצמאים). מסמכים אלה יסייעו לעורך הדין להעריך את מידת הנזק הכספי שנגרם לחולה ולמשפחתו, כתוצאה מהרשלנות בלידה (פציעות ונזקים אחרים שלא מאפשרים לשוב לעבודה, הפחתה בשעות העבודה על מנת לטפל בתינוק וכדומה).
עורך הדין יעביר את החומר הרפואי לעיונו של רופא מומחה מטעמו בתחום הגניקולוגיה. הרופא המומחה בחומר הרפואי שנאסף אצל עורך הדין ויקבעו האם לדעתו ניכרת רשלנות כלשהי מצד הצוות הרפואי שטיפל באם, עד ללידה ובמהלכה, אשר הובילה לשיבוש בלידה ולנזק שנגרם לאם ולתינוק. אם הרופא המומחה יקבע כי היתה רשלנות רפואית, הוא יבדוק את האם ויכין חוות דעת רפואית מטעמו. בנוסף, עשויים לבדוק את האם ואת התינוק רופאים מומחים נוספים, בתחומים הרלונטיים לנזקים שנגרמו להם, כגון אורתופד, נוירולוג, אורולוג (בגין קרעים) ופסיכיאטר (למשל כאשר נגרם נזק נפשי, בשל חוויית הלידה הקשה).
בחוות דעתם, יקבעו הרופאים המומחים מה דרגת הנכות שהם סבורים שיש להעניק לאם ולתינוק, בשל הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מהלידה הרשלנית. דרגת הנכות מהווה למעשה דרך לכמת את מידת הנזק הגופני שהרופאים המומחים סבורים שנגרמו לאם ולילד, כתוצאה מהלידה הרשלנית.
את חוות הדעת הרפואיות יצרף עורך הדין לתביעת הרשלנות הרפואית, אותה יגיש לבית המשפט כנגד המוסד הרפואי בו טופלה האם.
במהלך ניהול התביעה בבית המשפט, ייתכן שהאם והילד יעברו בדיקות נוספות, על ידי מומחים רפואיים מטעם הנתבע ובית המשפט. גם מומחים אלה יתנו חוות דעת בעניין עצם קיומה של רשלנות ויקבעו מה דרגת הנכות שהם סבורים שנותרה, כתוצאה מהלידה הרשלנית (אם בכלל).
לבסוף, בית המשפט יעיין בכל חוות הדעת הרפואיות ויקבע מה דרגת הנכות שהוא סבור כי נותרה לאם ולתינוק, כתוצאה מהאיחור באבחון.
כיצד נקבע סכום הפיצוי?
סכום הפיצוי לו זכאים האם והילד נגזר מדרגת הנכות הכוללת שנקבעה להם, כתוצאה מהרשלנות במהלך הלידה, בשקלול עם גורמים נוספים כגון גיל, מצב רפואי קודם, תחום עיסוק ועוד. לאחר קביעת דרגת הנכות על ידי בית המשפט, הוא יקבע גם מה סכום הפיצוי לו יהיו זכאים האם והילד (ובמקרים מסוימים, השארים שלהם) עבור כל אחד מראשי הנזק הרלוונטיים: הוצאות רפואיות אל מעבר לסל הבריאות, הוצאות עבור עזרת הזולת, הוצאות בשל ניידות, הוצאות להתאמת דיור, הפסדי שכר לעבר, אבדן כושר השתכרות בעתיד וכן כאב וסבל. בנוסף, ישנה אפשרות לפסיקת פיצוי גם בשל קיצור או אבדן תוחלת החיים.
 
לסיכום, הטיפול בתביעות בתחום הרשלנות הרפואית נחשב למורכב ומסובך. לכן, כפי שהוסבר לעיל, מומלץ לפנות בהקדם האפשרי לעורך הדין שבקיא בתחום. ייעוץ משפטי מתאים יסייע לאם ולמשפחתה לקבל את סכום הפיצוי המקסימאלי המגיע להם, בשל הנזק שנגרם להם כתוצאה מהרשלנות הרפואית בלידה, ואף עשוי לקצר את משך הטיפול בתביעה.
 

קישורים

  

להתייעצות ללא התחייבות

מלא את הטופס ונחזור אליך בהקדם
  
המידע באתר "תאונה" הינו מידע כללי ואינו מידע מחייב.  הזכויות המחייבות נקבעות ע"פ חוק, תקנות ופסיקות בתי המשפט.   השימוש במידע אינו בא כתחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין וכל פעולה שנעשית על פי המידע והפרטים האמורים באתר זה הינה על אחריות המשתמש בלבד.    השימוש באתר זה אינו יוצר יחסי עורך דין לקוח בדרך כלשהי.
© כל הזכויות שמורות - משרד עורכי דין פינקלשטיין
הקמת אתרים  בניית אתרים Webfocus