שאלות ותשובות- רשלנות רפואית

דף הבית >> שאלות ותשובות >> רשלנות רפואית >> שאלות ותשובות- רשלנות רפואית
מהי רשלנות רפואית?
 
טיפול רפואי שחרג מהסטנדרט המקובל וכתוצאה ממנו נגרם נזק.
 
מהו טיפול רפואי שחרג מהסטנדרט המקובל?
 
סטייה מסטנדרט רפואי מקובל איננה התייחסות לא נאותה של רופא, אלא טיפול רפואי שאינו נכון, כגון, אי ביצוע בדיקות שמקובל היה לבצען, אי אבחון מחלה בזמן למרות תלונות חוזרות של מטופל, איחור באבחון גידול, איבחון שגוי, פרשנות צילומים (רנטגן C.T. ) בצורה שאינה נכונה שהובילה לטיפול שגוי, אי משלוח חולה לבדיקות, לידה שנוהלה באופן כושל והסתיימה בנזק ליולדת, כגון, קרעים קשים ארוע מוחי, וכן בנזק לעובר כך שלא הועבר חמצן ונגרמה פגיעה מוחית. אף מתן טיפול רפואי ללא הסבר למטופל או לבני משפחתו אודות הסיכונים, הסיכויים ותופעות הלוואי הכרוכים בו, או הצגת מצג שווא שמדובר בטיפו ל קל, הינו- טיפול שחרג מהסטנדרט.
 
בנוסף, אי מתן הסבר למטופל לפני מתן הטיפול, או מתן הסבר לקוי, מהווה עוולה בפני עצמה המזכה בפיצוי. פעמים רבות, מטופלים חותמים על טופס הסכמה לטיפול רפואי או ניתוח, אך חתימה על טופס הסכמה, לבדה, אינה מהווה הסכמה לכל הרשום בו. ההסכמה צריכה להיות ברורה, על המטופל להבין את מצבו הרפואי, את הטיפול, את הסיכונים, הסיכויים, תופעות לוואי וכן נדבר הסבר לאלטרנטיבות שונות לטיפול. הדבר נדרש במיוחד כאשר הטיפול אינו טיפול "מציל חיים" אלא טיפול קוסמטי, ניתוח פלסטי, טיפול בליזר וכו'.
 
מהו נזק?
 
נזק יכול להיות אחד מהגורמים הבאים: מוות, נכות חדשה, נכות שהוחמרה, כאב וסבל מיותר.
 
האם נדרש להוכיח קשר סיבתי?
 
על מנת להוכיח רשלנות רפואית צריך להוכיח שהרשלנות היא זאת אשר גרמה לנזק.
 
מהי תקופת ההתיישנות ברשלנות רפואית?
תקופת ההתיישנות היא בדרך כלל  7 שנים ממועד גילוי הנזק. על פי חוק ההתיישנות, אם הנזק התגלה במועד מאוחר יותר (לדוגמא גידול בעקבות גזזת) ישנה הארכה לתקופת ההתיישנות.
במקרה של קטין שנפגע כתוצאה מרשלנות רפואית, תקופת ההתיישנות הינה בהגיעו לגיל 25 (7 שנים לאחר גיל 18). יש לציין שמומלץ לא לחכות עד לגיל זה, ובמקרה של חשד לתביעה יש לפנות בהקדם לעורך דין המתמחה ברשלנות רפואית שהוא ייתן להורים הדרכה וייעוץ. יצויין, שעל פי הפסיקה החדשה של בית המשפט העליון, תקופת ההתיישנות בגין
 
איך לתבוע?
כאשר מתעורר ספק האם יש מקום להגיש תביעה ברשלנות רפואית רצוי להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום, ולהביא עמך לפגישה את כל התיעוד הרפואי שברשותך, לרבות דיסקים של צילומים.

אם אין בידי את מלוא התיעוד הרפואי, האם למוסד הרפואי יש חובה למסור לי את התיק הרפואי שלי?
כן, מכוח חוק זכויות החולה חובה על המוסד הרפואי למסור למטופל העתק מתיקו הרפואי לפי בקשתו. המטופל יכול לדרוש את התיק בעצמו או באמצעות עורך דין, לאחר שחתם בידו על טופס ויתור על סודיות רפואית.
 
איך ומי מגישים תביעה?
לאחר שנמצא מלוא התיעוד הרפואי, עורך הדין פונה למומחה מתאים, בהתאם לאופן וסוג המקרה, שעורך חוות דעת רפואית, לאחר בדיקת הנפגע, בה יפורטו הן סעיפי הרשלנות והן הנכות שנגרמה בעקבות אותה רשלנות. לעיתים, יש צורך ביותר מחוות דעת רפואית אחד, לדוג': מטופל שנגרמה לו נכות פלסטית בעקבות ניתוח, לצורך התביעה יידרש להמציא חוות דעת של מומחה בתחום הכירורגיה להוכחת הרשלנות בעת הניתוח וחוות דעת של מומחה פלסטיקאי להוכחת הנזק. לאחר שמלאכת הכנת חוות הדעת הסתיימה, עורך הדין עורך תביעה, לצורך הגשתה לבית המשפט. כמובן שללקוח יש את מלוא הזכות לקרוא את התביעה בטרם הגשתה.
 
מה קורה לאחר שמוגשת התביעה?
 
לאחר הגשת התביעה, יש לגוף הנתבע 30 ימים להגשת כתב הגנה. בנוסף, יש לו זכות להגיש חוות דעת מטעמו, שבדרך כלל, נוגדת את חוות הדעת מטעם התביעה, ומגנה על הגוף הנתבע.
 
מה קורה לאחר שמוגש כתב הגנה?
 
לאחר שהנתבע הגיש כתב הגנה וחוות דעת מטעמו, מתקיים דיון בבית המשפט. פעמים רבות בית המשפט ממליץ לצדדים לפנות להליך של גישור שמתקיים אצל עורך דין העוסק מזה שנים רבות בתביעות של רשלנות רפואית, ולו המקצועיות לטפל בהליך ולהציע הצעת פשרה.
 
למה לפנות להליך של גישור?
 
הגישור הו שיטה ליישוב סכסוכים, שבה גורם נייטרלי מסייע לצדדים לסכסוך להשיג הסכם בעניין שבו לצדדים יש אינטרס משותף יחד עם חילוקי דעות. הגישור מתאפיין בפשטות ההליך, ובראייה הרחבה של האינטרסים של הצדדים, במקום ראייה צרה של סכסוך המובא להכרעה בלבד. המגשר מנסה להביא להסדר בצורה פעילה, בהסכמת הצדדים, ואין לו סמכות לכפות פתרון. הגישור כפוף לסודיות המידע של כל הדברים שנאמרים במהלך ההליך.
הליך הגישור הוא הליך של דיון פתוח, חופשי וברוח טובה, היכול להימשך אף מספר ישיבות, כאשר בדרך כלל, כאשר תביעה של רשלנות רפואית באה לפתחו של מגשר, בפגישה אחת ניתן לסיים את ההליך. בניגוד להליך משפטי, יכול המגשר להיפגש עם צד בנפרד ולשמוע את דעתו. ישיבה זו נקראת "Caucus", ואף כי אינה מחויבת בכל מקרה, מרבית המגשרים משתמשים בה.
מה קורה אם התיק לא מסתיים בגישור?
בית המשפט, על-ידי השופט, הוא אשר מנהל את התיק. בידי בית המשפט האפשרות למנות מומחה מטעמו- שלישי- ניטרלי, אשר יביע דעתו על התביעה וחוות הדעת שהוגשו מטעם הצדדים, והאם הוא סבור שיש רשלנות במהלך הטיפול אם לאו.
אפשרות נוספת היא, להורות לצדדים להגיש "תחשיבי נזק", מסמך שבו יפרט עורך הדין של התובע את הרשלנות שנגרמה ואת נזקי התובע, והצד השני, הנתבע, מגיש אף הוא "תחשיב נזק" מטעמו, ובו הוא מפרט את טענותיו.
בדרך כלל הפערים בין "תחשיב הנזק" מטעם התובע ו"תחשיב הנזק" מטעם הנתבע הינם גדולים ביותר, ובית המשפט מציע את הצעתו לסיום התיק בפשרה.
בשלב זה, אם שני הצדדים מסכימים לפשרה, הנתבע שולח לתובע "שטר סילוק". התובע חותם על שטר הסילוק, רק לאחר שעורך דינו הסביר לו את משמעות הפשרה, ולאחר שהובהר שהוא מבין היטב את הפשרה, השטר מוגש לבית המשפט יחד עם הסכם פשרה, ולבית המשפט, הסמכות לאשר את ההסכם וליתן לו תוקף של פסק דין. לאחר מכן, ולפי הרשום בהסכם על הנתבע בדרך כלל, תוך 30 ימים להעביר לתובע את סכום הפשרה.
אם אחד הצדדים לא מקבל את הפשרה, על הצדדים להגיש "תצהירים וראיות". כלומר, על התובע להגיש תצהיר שלו ושל בני משפחתו ובו לפרט אודות הפגיעה, האירועים שהביאו לפגיעה וכן את נזקיו. לתצהירים יש לצרף את כל המסמכים הרפואיים, חוות הדעת, וכן תלושי שכר ואישורי הכנסה על מנת להוכיח פגיעה בתחום זה. בנוסף, אפשר להגיש תצהירים של עוזרת הבית, המעביד, מומחה בטיחות וכל תצהיר נוסף שיכול לתמוך הן בטענות התובע לעניין הרשלנות והן בטענותיו לעניין הנזק. גם לנתבע יש זכות להגיש תצהירים וראיות ומטעמו, ולצרף אליהם את מלוא המסמכים עליהם מבקש להסתמך.
לאחר הגשת הראיות, בית המשפט קובע את התיק לשמיעתם. יש לציין, כבר עתה, שמשך הזמן מיום הגשת הראיות ועד שמיעתן הינו ארוך ביותר (יכול להיות אפילו שנה, ולמעלה מכך). לכן- תובעים- אנא התאזרו בסבלנות. בתי המשפט עמוסים, אך בסופו של דבר, גם תיקכם ישמע.
לאחר שמיעת הראיות, הצדדים כותבים "סיכומים", בהם כל צד מעלה את טענותיו, ממכלול הראיות שהועלו במהלך המשפט, ומגיש לבית המשפט, וניתן עתה, רק להמתין לקבלת פסק דין.
 
 

קישורים

  

להתייעצות ללא התחייבות

מלא את הטופס ונחזור אליך בהקדם
  
המידע באתר "תאונה" הינו מידע כללי ואינו מידע מחייב.  הזכויות המחייבות נקבעות ע"פ חוק, תקנות ופסיקות בתי המשפט.   השימוש במידע אינו בא כתחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין וכל פעולה שנעשית על פי המידע והפרטים האמורים באתר זה הינה על אחריות המשתמש בלבד.    השימוש באתר זה אינו יוצר יחסי עורך דין לקוח בדרך כלשהי.
© כל הזכויות שמורות - משרד עורכי דין פינקלשטיין
הקמת אתרים  בניית אתרים Webfocus