תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד-1954

דף הבית >> חוקים ותקנות >> בטוח לאומי >> תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד-1954
תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד-1954
...
בתוקף סמכותי לפי הסעיפים 15, 16, 17, 24, 38, 71, 93 ו-115 לחוק הביטוח הלאומי, התשי"ד-1953, אני מתקינה תקנות אלה:

פרק ראשון: שיעור דמי הביטוח
סיווג
    1.  לענין קביעת שיעור דמי הביטוח מפני פגיעה בעבודה (להלן - דמי הביטוח), מסווגים את כל המפעלים, הפעולות והשירותים (להלן - מפעלים) לענפים, קבוצות וסעיפי סיכון כמפורט בתוספת הראשונה.

שיעור דמי הביטוח (תיקונים: התשט"ו, התשמ"ג)
    2.  (א)  שיעור דמי הביטוח, שהמעביד חייב לשלם בעד ביטוח עובדיו במפעל פלוני הוא כנקוב בתוספת הראשונה לצד סעיף הסיכון המתייחס לאותו מפעל.
    (ב)  מעביד שאושר לכך על-ידי שר העבודה ונתמלאו בו התנאים המפורטים בסעיף 38(ב) לחוק, ישלם דמי ביטוח מפני פגיעה בעבודה בשיעור של 85% מהאמור בתקנת משנה (א).

מפעל נפרד [תיקונים: התשי"ז, התשכ"ג (מס' 1), התשכ"ה (מס' 2)]
    3.  (א)  לענין תקנה 2 יראו כמפעל נפרד חלק ממפעל אם התקיימו בו שני אלה:
        (1)  הוא מתנהל בנפרד מבחינת המקום;
          (2)  (א)  הוא מוסד ציבורי המתנהל כיחידת תקציב נפרדת; או
            (ב)(1)הוא מיועד להשגת רווחים ומתנהלים לגביו חשבונות נפרדים של ריווח והפסד; או
            (2)  הוא אינו מיועד להשגת רווחים ומתנהלים לגביו חשבונות נפרדים של הכנסות והוצאות.
    (ב)  בקיבוץ או במושב שיתופי יראו כמפעל נפרד לענין קביעת דמי הביטוח לפי תקנה 2, של מי שאינו חבר בקיבוץ או במושב השיתופי, ענף או שירות לא-חקלאיים שאינם מיועדים בעיקרם לצריכה או לשימוש העצמיים של הקיבוץ או המושב השיתופי או חבריהם.
    (ג)  רשאי מנהל ענף ביטוח נפגעי עבודה בשים לב למידת הסיכון של חלק המפעל לראותו כמפעל נפרד אף אם נתקיים בו רק אחד משני התנאים שבתקנת משנה (א).

שיעור ממוצע למפעל מורכב [תיקונים: התשכ"א (מס' 1), התשכ"ד (מס' 2), התשכ"ה (מס' 2)]
    3א.  (א)  היה מפעל מורכב ממפעלים נפרדים כאמור בתקנה 3, רשאי המעביד לבקש מהמוסד ששיעור דמי הביטוח המשתלמים על ידיו, יהיה הממוצע המתקבל משיעורי דמי הביטוח שבכל מפעל נפרד.
    (ב)  המוסד רשאי לאשר תשלום דמי הביטוח לפי השיעור הממוצע המשוקלל
    החל מ-1 באפריל לשנת הכספים שלאחר הגשת הבקשה (להלן - התאריך הקובע).
    (ג)  בחישוב השיעור הממוצע המשוקלל יובאו בחשבון -
        (1)  שכר העבודה ששולם בכל אחד מהמפעלים הנפרדים בשנים-עשר החדשים שקדמו לתאריך הקובע; ובלבד שלא יובא בחשבון שכר עבודה מעל למקסימום שלפיו משתלמים דמי ביטוח;
        (2)  שיעור דמי הביטוח של כל מפעל נפרד כפי שקיים היה השיעור בחודש אפריל לשנת הכספים שלגביה נערך החישוב.
    (ד)  נקבע שיעור ממוצע משוקלל למפעל מורכב, יישאר השיעור ללא שינוי תוך השנה שלאחר התאריך הקובע.

מפעל בסעיפי סיכון שונים (תיקון התשי"ז)
    4.  (א)  ניתן מפעל לסיווג ביותר מסעיף סיכון אחד - ישולמו דמי הביטוח לפי סעיף הסיכון שבו מועבד המספר הגדול ביותר של העובדים בתהליך ייצור או בפעולה שלה נועד המפעל.
    (ב)  מפעל שבו משתמשים במכונות המונעות בכוח מיכני או במיתקני-ריתוך ושבו נעשות עבודות שאינן מחייבות שימוש במכונות או במיתקנים כאמור, יסווג לפי סעיף הסיכון המתייחס להליכי העבודה בהם משתמשים במכונות המונעות בכוח מיכני או במיתקני-ריתוך; מנהל ענף ביטוח נפגעי-עבודה רשאי, בשים לב להיקף המוגבל של השימוש במכונות או במיתקנים כאמור בהשוואה להיקף כל העבודה במפעל, לסווג את המפעל לפי סעיף הסיכון המתייחס להליכי העבודה בהם לא משתמשים במכונות המונעות בכוח מיכני או במכשירי ריתוך.

שיעור דמי הביטוח במקרים מיוחדים (תיקון התש"ל)
    5.  לא ניתן מפעל לסיווג באחד מענפי הסיכון שבתוספת הראשונה ישולמו דמי ביטוח כאילו סווג המפעל בסעיף סיכון ששיעור דמי הביטוח הוא 1.9%.

הפחתת דמי הביטוח או הגדלתם [תיקונים: התשכ"א (מס' 1), התשכ"ד (מס' 2), התשכ"ז (מס' 2), התשל"ב (מס' 2), התשל"ה (מס' 2), התש"ם, התשמ"ב, התשמ"ב (מס' 2)]
    6.  (א)  בתקנה זו -
      "תקופת האיזון"- תקופה של שנתיים רצופות; הראשונה בתקופות ראשיתה ביום כ"ב באדר ב' התשי"ט (1 באפריל 1959); לגבי התקופה שראשיתה ביום ד' בניסן התשל"ט (1 באפריל 1979) וסיומה ביום כ"ה באדר ב' התשמ"א (31 במרס 1981) תהא התקופה של שנה אחת בלבד, ולאחריה תקופות של שנתיים רצופות;
      "שיעור הפגיעה" - היחס שבין דמי-הפגיעה ששולמו לעובדי מפעל גדול תוך תקופת האיזון לבין דמי הביטוח ששולמו תוך אותה התקופה ובעדה על ידי המעביד של אותו המפעל;
      "שיעור הפגיעה הממוצע"- היחס בין סך הכל של דמי הפגיעה ששולמו לעובדים בעשרה מפעלים גדולים לפחות המשלמים אותו שיעור דמי ביטוח תוך תקופת האיזון לבין סך הכל של דמי הביטוח ששולמו מאת מעבידיהם של המפעלים כאמור תוך אותה תקופה ובעדה, ואם תקופת האיזון היתה בת שנה אחת - המשיכו בפעולתם הרגילה לפחות 8 חדשים. לא היו עשרה מפעלים גדולים המשלמים אותו שיעור דמי ביטוח תוך תקופת האיזון, יובאו בחשבון גם כל המפעלים הגדולים המשלמים דמי ביטוח בשיעורים הקרובים ביותר, כלפי מעלה וכלפי מטה, לשיעורים המשתלמים על ידי המפעלים הגדולים שהובאו בחשבון. לענין קביעת היחס כאמור יובאו בחשבון רק מפעלים גדולים שבתקופת האיזון המשיכו בפעילותם הרגילה לפחות 15 חודש;
      "מפעל גדול" - מפעל המעסיק תוך שנת כספים שלמה בתכוף לתקופת האיזון עובדים שבעדם משתלם שכר עבודה, שמספרם לפחות 100 בממוצע לחודש או לפחות 50 בכל אחד מחדשי השנה;
      "מפעל" לענין תקנה זו - מפעל המסווג בתוספת הראשונה בקבוצות וסעיפי סיכון בענפים 7, 5, 4, 3, 2, 1, 0.
    (ב)  סוטה שיעור הפגיעה במפעל גדול, בסכום של תקופת האיזון, ב-30% לפחות משיעור הפגיעה הממוצע ובמשך תקופת האיזון לא חל שינוי בסעיף הסיכון לפיו סווג המפעל, יופחתו או יוגדלו דמי הביטוח ששולמו תוך תקופת האיזון ובעדה, לפי הענין ב-20% לגבי התקופה בה חלה הסטיה.
    (ג)  בחישוב שיעור הפגיעה ושיעור הפגיעה הממוצע לא יובאו בחשבון דמי פגיעה ששולמו בהתאם לסעיף 36 לחוק.
        (ד)  (1)  המוסד יחליט על הפחתה או הגדלה של דמי הביטוח כאמור בתקנת משנה (ב) תוך עשרים חדשים מתום תקופת האיזון; החליט המוסד על הפחתה בדמי-הביטוח, תבוצע ההפחתה תוך שלושה חדשים מתאריך ההחלטה, תוך מתן עדיפות בטיפול למפעל שמעבידו הגיש למוסד בקשה להפחתה; חייב המעביד דמי ביטוח, רשאי המוסד לקזז את סכום ההפחתה כאמור מחוב דמי הביטוח של המעביד.
        (2)  על אף האמור בפסקה (1) החלטה של המוסד על הפחתה או הגדלה של דמי ביטוח כאמור בתקנת משנה (ב) לגבי תקופת האיזון המסתיימת ביום י"ד בניסן התש"ם (1 באפריל 1980) ולגבי תקופת האיזון המסתיימת ביום כ"ה באדר ב' התשמ"א (1 באפריל 1981) תינתן תוך עשרים וארבעה חדשים מתום תקופת האיזון האמורה וההפחתה תבוצע תוך ארבעה חדשים מתאריך ההחלטה.
    (ה)  (בוטלה).
    (ו)  המוסד יפרסם בירחון העבודה והביטוח הלאומי תוך חודש ימים לאחר 18 החדשים מתום תקופת האיזון את שיעור הפגיעה הממוצע.
    (ז)  הוראות תקנה זו אינן חלות -
        (1)  אם המעביד משלם דמי ביטוח לפי שיעור שנקבע בתקנה 5 או לפי שיעור ממוצע למפעל מורכב כאמור בתקנה 3א;
        (2)  אם נתמלאו לגבי מעביד התנאים המפורטים בסעיף 162 לחוק והוא אושר לכך על ידי שר העבודה.

קביעת סעיף הסיכון [תיקון התשי"ט (מס' 1)]
    7.  מעביד חייב למסור את הפרטים שיידרשו על ידיו לשם סיווג המפעל על ידי המוסד.


פרק שני: הודעה על פגיעה בעבודה

מסירת הודעה על פגיעה בעבודה [תיקון התשי"ט (מס' 1)]
    8.  על פגיעה בעבודה, שכתוצאה ממנה מת אדם שהיה מבוטח לפי חלק ב' לחוק, או מצבו מחייב טיפול רפואי או שאיבד את כשרו לעבודה שלושה ימים לפחות (להלן - מבוטח שנפגע), תימסר למוסד בהקדם האפשרי הודעה לפי טופס שאפשר להשיגו בכל אחד מסניפי המוסד (להלן - ההודעה).

מי חייב למסור הודעה
    9.  (א)  החובה למסור הודעה חלה על המבוטח שנפגע, אולם מסירתה על-ידי אדם אחר כשרה ופוטרת את המבוטח מחובת ההודעה.
    (ב)  מת מבוטח כתוצאה מפגיעה בעבודה, חלה החובה למסור הודעה על התלויים בו הזכאים לגימלה לפי סעיף 22 לחוק. מסירת ההודעה על-ידי אחד התלויים או על-ידי כל אדם אחר כשרה ופוטרת את התלויים האחרים מחובת ההודעה.

אישור ההודעה על-ידי המעביד
    10.  מעבידו של המבוטח שנפגע יאשר בגוף ההודעה, לפני מסירתה, את העובדות הנוגעות למעביד, למסיבות הפגיעה, לשכר עבודתו של הנפגע ולהעדרו מהעבודה כתוצאה מהפגיעה. חולק המעביד על אחת העובדות האמורות, יציין זאת בהודעה.

אישור רפואי (תיקון התשנ"ו)
    11.  (א)  הפסיק מבוטח שנפגע לעבוד כתוצאה מהפגיעה, יצורף להודעה אישור רפואי על תוצאות הפגיעה ועל תקופת אי כושרו של המבוטח לעבודתו או לעבודה מתאימה אחרת.
    (ב)  אישור כאמור בתקנת משנה (א) יינתן מאת שירות רפואי מוסמך כמשמעותו בסעיף 89(א)(3) לחוק (להלן - שירות רפואי מוסמך) או מאת מוסד רפואי שאושר ונרשם כאמור בסעיפים 24א ו-25 לפקודת בריאות העם, 1940, אם המבוטח הופנה אליו על ידי המוסד, חדר מיון של בית חולים, המעביד או רופא מטעמו של המעביד, ובלבד שנתקיימו כל אלה:
        (1)  המבוטח לא נדרש לשלם כל תשלום שהוא בקשר עם מתן האישור, בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות תשלום בעד בדיקות וטיפול - אם נערכו;
        (2)  באישור צויינו פרטי הפגיעה, ממצאי הבדיקה הרפואית, והאבחנה הרפואית;
        (3)  השירות הרפואי המוסמך והמוסד הרפואי, יעמידו לרשות המוסד, לפי דרישתו, את המסמכים הרפואיים הנוגעים לאישור.

צירוף אישור רפואי של תושב אזור מוחזק (תיקון התשל"ז)
    11א.  הפסיק מבוטח, שהוא תושב אזור מוחזק בידי צבא-הגנה לישראל, לעבוד כתוצאה מהפגיעה בעבודה, ימציא למוסד אישור מטעם רופא או גוף רפואי שאושר לכך במיוחד בידי מפקדת האזור שבו הוא גר, או בידי שירות רפואי מוסמך כמשמעותו בסעיף 45 לחוק, על תוצאות הפגיעה ועל תקופת אי-כושרו לעבודתו או לעבודה מתאימה אחרת.

תוצאות אי-מסירת ההודעה
    12.  לא נמסרה הודעה בהתאם לתקנות אלה, רשאי המוסד לשלול את הזכות לגימלה על פי המלצת ועדת התביעות.

פרטים להשלמת ההודעה
    13.  המוסד רשאי לדרוש מהמבוטח שנפגע או ממעבידו פרטים נוספים ומשלימים בקשר לפגיעה בעבודה ותוצאותיה וכן בקשר לכל ענין אחר הקשור במבוטח שנפגע,
    העשויים לסייע למוסד בקביעת הגימלה לפי חלק ב' לחוק. הנדרש חייב למסור את הפרטים בכתב בחתימת ידו או בעל-פה בפני פקיד המוסד ולאשרם בחתימת ידו.

דו"ח של מעביד [תיקון התשי"ט (מס' 1)]
    13א.  מעביד שאושר לכך על-ידי שר העבודה ונתמלאו בו התנאים המפורטים בסעיף 38(ב) לחוק, ידווח למוסד ב-15 לכל חודש על אותן פגיעות בעבודה במפעלו שבעדן הסתיים תשלום תמורת דמי פגיעה. בדו"ח יפורטו ימי ההיעדרות מהעבודה כתוצאה מהפגיעות בעבודה והשכר ששימש יסוד לחישוב תמורת דמי הפגיעה.

תוצאות אי-מסירת פרטים נוספים
    14.  לא נמסרו פרטים לפי דרישה בהתאם לתקנה 13, רשאי המוסד לעכב מתן גימלה עד שיימסרו הפרטים, אך לא יזדקק המוסד לתקנה זו כשמעביד הוא החייב במסירת הפרטים ולא מסר אותם. [תיקון התשכ"ה (מס' 3)]
    15.  (בוטל).

שלילת זכות לגימלה על אי-בדיקה [תיקון התשכ"ה (מס' 3)]
    16.  לא נבדק אדם כדרוש בתקנות הביטוח הלאומי (בדיקות רפואיות), התשכ"ה-1965, רשאי המוסד לשלול את הזכות לגימלה בעד הזמן שבין התאריך בו חוייב להיבדק ובין התאריך בו נבדק למעשה. (תיקון התשנ"ח)
    17.- 20.  (בוטלו). (תיקון התשנ"ח)
    21.  (בוטל).

תשלום דמי פגיעה באמצעות מעביד [תיקון התשכ"ה (מס' 3)]
    22.  (א)  המוסד רשאי להרשות למעביד פלוני, בתנאים שייקבעו על ידי המוסד, לשלם בשם המוסד דמי-פגיעה לעובדיו.
    (ב)  השתמש המוסד בסמכותו לפי תקנת-משנה (א), ישולמו דמי-הפגיעה על ידי המעביד, במועדים בהם הוא נוהג לשלם שכר לעובדיו והמוסד יחזיר למעביד את הסכומים שהוא שילם, לאחר שהמציא הוכחות על התשלום.
    (ג)  מעביד כאמור בתקנת-משנה (א) יהיה זכאי לעמלה בשיעור של 2.5% מדמי-הפגיעה ששולמו על ידיו בשם המוסד. (תיקון התשנ"ח)
    23.  (בוטלה). (תיקון התשנ"ח)
    23א.  (בוטלה). (תיקון התשנ"ח)
    24.  (בוטלה). (תיקון התשל"ו)
    24א.  (בוטלה).

פרק ששי: הוראות מיוחדות לגבי סוגי מבוטחים

אישור מקומות שיקום מקצועי והכשרה מקצועית [תיקונים: התשכ"ד (מס' 2), התשכ"ח (מס' 4), התשל"ג, התשנ"ב]
    25.  המקומות המפורטים להלן מאושרים בזה לענין סעיף 16(א)(2) לחוק:
        (1)  מקום שניתן בו שיקום מקצועי;
        (2)  מקום שניתנת בו הכשרה מקצועית ונתקיים בו אחד מאלה:
          (א)  מועסק בו אדם בהכשרה מעשית במקצוע הנלמד לפחות 8 שעות בשבוע (להלן - הכשרה מעשית);
          (ב)  ניתנים בו הכשרה מעשית או שיעורי מקצוע לפי חוק החניכות, התשי"ג-1953, או לפי חוק עבודת הנוער, התשי"ג-1953.
        (3)  קיבוץ - לגבי עולה העובד ללא תמורה בקיבוץ, בשעות העבודה בלבד, בתקופה שעד 12 חודשים מיום עלייתו, ובתנאי שבתקופה זו הוא לומד באולפן;
        (4)  מוסד להשכלה גבוהה - לגבי עולה, העוסק ללא תמורה במחקר או בלימוד, בתחום מקצועו או מומחיותו, לתקופה שלא תעלה על 12 חודשים, ובלבד שהתקופה האמורה חלה תוך עשרים וארבעה חדשים מיום עלייתו;
        (5)  מוסד רפואי - לגבי עולה בעל השכלה רפואית העובד ללא תמורה, לתקופה שלא תעלה על 12 חודשים, ובלבד שהתקופה האמורה חלה תוך עשרים וארבעה חודשים מיום עלייתו.
        לענין תקנה זו -
        "עולה" - תושב ישראל שעלה לפי חוק השבות, התש"י-1950;
          "מוסד להשכלה גבוהה" - מוסד מוכר כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958;
          "מוסד רפואי" - בית חולים ציבורי כמשמעותו בתקנות בריאות העם (אישפוז בבית חולים), התשמ"א-1980, וקופת חולים כמשמעותה בחוק מס מקביל, התשל"ג-1973.

תנאים לביטוחם של אנשים בהכשרה מקצועית [תיקונים: התשכ"ח (מס' 4), התשל"ג]
    25א.  אדם המצוי בהכשרה מקצועית יהיה מבוטח לפי חלק ב' לחוק תוך כדי עיסוקו בהכשרה מעשית ועקב עיסוקו בהכשרה מעשית, להוציא לימוד עיוני; ואולם אם עסק המבוטח במשך שנת לימודים פלונית בהכשרה מעשית לפחות 75% מכל זמן ההכשרה המקצועית באותה שנת לימודים, יהיה מבוטח לפי חלק ב' לחוק אף בלימודיו העיוניים ובכל זמן שהותו במקום שבו ניתנת ההכשרה המקצועית בקשר לאותה הכשרה, ויחולו עליו גם הוראות סעיף 14(א)(1) לחוק, בשינויים המחוייבים לפי הענין. לענין תקנה זו, רואים כהכשרה מעשית גם שיעורי מקצוע הניתנים לפי חוק החניכות, התשי"ג-1953, או לפי חוק עבודת הנוער, התשי"ג-1953.

קביעת מעבידים של סוגי מבוטחים [תיקונים: התשכ"ד (מס' 2), התשכ"ה (מס' 3), התשכ"ז, התשכ"ח (מס' 2), התשל"ג, התשנ"ב]
    26.  לגבי מבוטח לפי סעיף 16(א)(2) עד (6) לחוק יראו כמעביד -
    (1)  לגבי מבוטח המצוי בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי:
        (א)  לענין תקנה 25(1) ו-(2)(א) - החייב בתשלום שכר העבודה למדריכים, ולעובדים בהכשרה מקצועית או בשיקום המקצועי, ואם אין באותו מקום מדריכים או עובדים אחרים המקבלים שכר במזומנים בעד הדרכתם או עבודתם בהכשרה או בשיקום - מי שנושא בהוצאות כלכלתם ודיורם של אלה;
        (ב)  לענין תקנה 25(2)(ב) - מעבידו של החניך לענין חוק החניכות, התשי"ג-1953 או לפי חוק עבודת הנוער, התשי"ג-1953;
        (ג)  לענין תקנה 25(3) - הקיבוץ;
        (ד)  לענין תקנה 25(4) - המוסד להשכלה גבוהה;
        (ה)  לענין תקנה 25(5) - המוסד הרפואי.
    (1א)  לגבי מבוטח בשעת בחינה לפי סעיף 22 לחוק החניכות, התשי"ג-1953, מעבידו לענין החוק האמור.
    (1ב)  לגבי מבוטח בשעת בחינה לפי הפרק השלישי לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959 -
        (1)  מעבידו בשעת הבחינה;
        (2)  באין מעביד כאמור - משרד העבודה.
    (2)  לגבי המבוטח שהנו חבר מגן-דוד-אדום בישראל או חבר בארגון אחר כאמור בסעיף 16(א)(3) לחוק - את החייב בתשלום שכר-עבודה לעובד שכיר באותו ארגון, ואם אין עובד שכיר כאמור - את הסניף הנוגע בדבר של מגן-דוד-אדום בישראל או של הארגון האחר, הכל לפי הענין; אולם אם המבוטח הוא חברה
    בארגון מתנדבות שחברותיו פועלות בבית חולים כמשמעותו בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940, יראו כמעבידו את בעל בית החולים.
    (3)  (בוטלה).
    (4)  לגבי מבוטח שהנו אסיר או עציר כאמור בסעיף 31(א)(7) או (8) לחוק - את המדינה. ואם הוא מצוי בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי - את מי שנחשב כמעביד לגבי מבוטח המצוי בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי.

דמי ביטוח בעד מבוטחים לפי סעיף 31(א)(3) עד (8) [תיקונים: התשכ"ב (מס' 5), התשכ"ד (מס' 2), התשכ"ה (מס' 2), (מס' 3), התשכ"ט, התש"ל, התשל"ג, התשל"ד (מס' 2), (מס' 3)]
    27.  (א)  דמי הביטוח בעד מבוטח לפי סעיף 31(א)(3) עד (8) לחוק - להוציא מבוטח שהוא כבאי מתנדב כמשמעותו בסעיף 1 לחוק שירותי הכבאות, התשי"ט-1959 (להלן - כבאי מתנדב), מבוטח המצוי במקום הכשרה מקצועית או במקום שיקום מקצועי כאמור בתקנה 25(2)(ב) וכן מבוטח כאמור בתקנה 26(1א) ו-(1ב) - הם 0.4% מסכום הכנסת מינימום לפי פרט 1 בלוח י"א לחוק, כפול שניים.
    (ב)  מבוטח שהוא כבאי מתנדב - יראו כשכרו לענין תשלום דמי ביטוח ובאופן יחסי לימי-עיסוקו ככבאי מתנדב -
        (1)  השכר של כבאי שכיר מאותה דרגה באותה יחידת כבאים;
        (2)  באין כבאי שכיר באותה דרגה באותה יחידה - לפי השכר של כבאי שכיר באותה דרגה ביחידת כבאים הדומה לה ככל האפשר.
    (ג)  (בוטלה).
    (ד)  מבוטח המצוי במקום הכשרה מקצועית או במקום שיקום מקצועי כאמור בתקנה 25(2)(ב) וכן מבוטח כאמור בתקנה 26(1א) ו-(1ב) יראו את השכר, ששימש יסוד לחישוב דמי הביטוח על ידי המעביד, בעד אותו מבוטח, כשכר עבודתו גם לענין תקנה זו מבלי שתוטל על המעביד חובת תשלום דמי ביטוח נוספים.
    (ה)  דמי הביטוח בעד מבוטח כאמור בתקנה 26(1ב)(2) ייקבעו בהסכם בין המוסד לבין משרד העבודה.

הודעה מאת המעביד [תיקון התשכ"ה (מס' 3)]
    28.  מי שרואים כמעבידו של מבוטח לפי סעיף 16(א)(2) עד (6) לחוק, למעט מבוטח כאמור בתקנה 27(ב) ו-(ד), פטור מהגשת דין וחשבון לפי תקנה 8 לתקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח), התשי"ד-1954, אולם חייב הוא למסור בכתב למוסד במועדי התשלום הודעה על מספר המבוטחים כאמור וכן פרטים נוספים כשיתבקש על ידי המוסד למסרם.

התשלום למבוטח לפי סעיף 16(א)(2) עד (6) [תיקון התשכ"ה (מס' 3)]
    28א.  (א)  תקופת תשלום דמי ביטוח למבוטח שלגביו חייב מעביד במסירת הודעה כאמור בתקנה 28, היא שלושה חדשים.
    (ב)  מועדי תשלום דמי ביטוח בעד מבוטח כאמור בתקנת-משנה (א) הם -
        15 באפריל - בעד החדשים ינואר-מרס;
        15 ביולי - בעד החדשים אפריל-יוני;
        15 באוקטובר - בעד החדשים יולי-ספטמבר;
        15 בינואר - בעד החדשים אוקטובר-דצמבר.

דמי פגיעה למבוטחים לפי סעיף 16(א)(2) עד (4) [תיקון התשכ"ה (מס' 2)]
    29.  מבוטח לפי סעיף 16(א)(2) עד (4) לחוק, להוציא כבאי מתנדב, אינו זכאי לדמי פגיעה, אלא אם כתוצאה מהפגיעה בעבודה נגרע מהכנסתו במשלח-ידו.

שירותים רגילים של בית הסוהר, מקום מעצר ומוסד לעבריינים צעירים [תיקונים: התשכ"א (מס' 3), התשכ"ז (מס' 3)]
    30.  שירותים רגילים של בית סוהר, מקום מעצר או מוסד לעבריינים צעירים לענין סעיף 16(א)(5) ו-(6) לחוק - הם כל השירותים המיועדים לאספקת הצרכים של האסיר או העציר או של בית הסוהר, מקום המעצר, או המוסד, הכל לפי הענין, לרבות שמירה על נקיון במקומות אלה ועבודה בגינות נוי וירקות, אולם אם העבודה כאמור בוצעה תוך שימוש במכונות המונעות בכוח מיכני או תמורת תשלום שכר בהתאם לתקנה 16 לתקנות בתי הסוהר, התשכ"ז-1966, לא יראוה כשירות רגיל.

הודעת אסיר או עציר על פגיעה בעבודה
    31.  הודעה על פגיעה בעבודה לאסיר או לעציר כאמור בסעיף 16(א)(5) ו-(6) לחוק, תימסר באמצעות נציב בתי הסוהר או מנהל המוסד לעבריינים צעירים, הכל לפי הענין.

בדיקה רפואית של אסיר או עציר
    32.  אסיר או עציר כאמור בתקנה 31 ייבדק על ידי רופא שהורשה לכך על ידי נציב בתי הסוהר או על ידי מנהל המוסד לעבריינים צעירים, הכל לפי הענין, או בהסכמת נציב בתי הסוהר או מנהל המוסד לעבריינים צעירים, על ידי רופא שהורשה לכך על ידי המוסד.

גימלאות בעין לאסיר או לעציר
    33.  אסיר או עציר כאמור בתקנה 31 אינו זכאי לגימלאות בעין לפי סעיף 18 לחוק כל עוד הוא במאסר או במעצר, אולם בהסכמת נציב בתי הסוהר או מנהל המוסד לעבריינים צעירים, הכל לפי הענין, רשאי המוסד לתת גימלאות אלה בתנאים שיוסכם עליהם בין המוסד ובין נציב בתי הסוהר או מנהל המוסד לעבריינים צעירים. (תיקון התשל"ג)
    34.  (בוטלה).

מבוטח המועבד בחוץ לארץ
    35.  לגבי עובד שהוא תושב ישראל ומועבד בחוץ-לארץ על ידי מעביד שהוא תושב ישראל, בתוקף חוזה שנקשר בישראל (להלן - עובד בחוץ-לארץ) ומעבידו חייב על פי חוקי הארץ שבה הוא מועבד לבטחו מפני תאונת-עבודה או לשלם לו פיצויים אם ייפגע בתאונת עבודה, חייב המוסד בתשלום ההפרש שבין הגימלאות במזומנים לפי חלק ב' לחוק ולבין התשלום המגיע לו לפי חוק הארץ שבה נפגע.

קביעת הפרש הגימלאות
    36.  קביעת הפרש הגימלאות לענין תקנה 35 תיעשה תוך היוון (קפיטליזציה) של קיצבאות בהתאם לתקנות שהותקנו לפי סעיף 70 לחוק ולפי שער החליפין הרשמי להעברת כספים על ידי מי שאינו תושב ישראל לתושב ישראל.

דמי ביטוח בעד עובד בחוץ לארץ
    37.  מנהל המוסד רשאי, על פי בקשת המעביד ולפי המלצת האקטואר, להפחית את דמי הביטוח בעד עובד בחוץ-לארץ שמעבידו חייב על פי חוקי הארץ שבה הוא מועבד לבטחו מפני תאונת עבודה או לשלם לו פיצויים.

גימלאות בעין לעובד בחוץ לארץ (תיקון התשט"ז)
    38.  (א)  עובד בחוץ-לארץ אינו זכאי לגימלאות בעין לפי סעיף 18 לחוק, כל עוד הוא בחוץ-לארץ.
    (ב)  המוסד רשאי להשתתף בהוצאות ריפוי של עובד בחוץ-לארץ בסכום, שלדעת רופא מוסמך, היה עולה למוסד אילו היה ניתן הריפוי בארץ.
    (ג)  בתקנה זו - "רופא מוסמך" - כמשמעותו בתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956.

אופן תשלום גימלאות במזומנים לעובד בחוץ-לארץ
    39.  הגימלה במזומנים המגיעה לעובד בחוץ-לארץ תשולם בישראל לפקודת בר-הגימלה.

ביקורת בחוץ-לארץ
    40.  (א)  עובד בחוץ-לארץ שנפגע בעבודה חייב כתנאי לקבלת הגימלה להשיב על שאלותיו של קונסול ישראל או של פקיד קונסוליה ישראלית בחוץ-לארץ בכל הנוגע לפגיעה בעבודה ולהמציא לו את הידיעות שנתבקש להמציאן ולהיבדק על ידי רופא שנקבע לכך על ידי הקונסול.
    (ב)  הוראות תקנה 15 בדבר החובה להיבדק על ידי רופא של שירות רפואי מוסמך אינן חלות לגבי עובד כאמור כל עוד הוא שוהה בחוץ-לארץ ואינו מסוגל לחזור לישראל מפאת מצב בריאותו.

המבוטחים כעובדים בכלי טיס או בכלי שיט
    41.  (א)  עובד בכלי טיס או בכלי שיט שהוא תושב ישראל מבוטח, אם כלי הטיס או כלי השיט -
        (1)  הם רשומים בישראל או חייבים להירשם בישראל, או
        (2)  אינם רשומים בישראל או אינם חייבים להירשם בישראל והעבודה היא בשטח המדינה והמעביד הוא תושב ישראל.
    (ב)  המוסד רשאי, אם נתבקש לכך בכתב על ידי מעביד שהוא תושב ישראל, לבטח עובד בכלי טיס או בכלי שיט אף אם לא נתמלאו התנאים האמורים בתקנת-משנה (א)(1).

תאונה בדרך חזרה לארץ (תיקון התשט"ז)
    42.  התעכב עובד בכלי טיס או בכלי שיט בחוץ-לארץ בגלל מחלה, תאונה, אבדן כלי הטיס או כלי השיט או נזק בהם והוא חוזר לישראל על חשבון מעבידו, יראו תאונה בדרכו לישראל כתאונת עבודה, אף אם בעת קרות התאונה אינו עוד עובדו של המעביד, ולגבי עובד בכלי שיט - גם אם הסיכון שהיה נתון בו הנו גדול מהסיכון שבו היה נתון בעבודתו אצל המעביד.

אישור טייס, מפקד ורב-חובל [תיקון התשכ"ז (מס' 2)]
    43.  נפגע עובד בכלי טיס או בכלי שיט בהיותו בחוץ-לארץ, תאושר ההודעה בדבר פגיעה בעבודה על ידי המעביד או על ידי הטייס, המפקד או על ידי רב החובל, הכל לפי הענין, וההודעה תישלח למוסד במישרין או באמצעות קונסול ישראל בחוץ-לארץ. אירעה הפגיעה בנסיבות בהן אין אפשרות למלא אחר הוראות תקנה 40, תאושר גם תקופת אי-כשרו של הנפגע לעבודתו או לעבודה מתאימה אחרת על ידי המעביד, הטייס, המפקד או רב החובל, לפי הענין.

תנאים לפיהם תיחשב תאונה כתאונת עבודה [תיקונים: התשכ"ה (מס' 3), התשל"ד (מס' 3)]
    43א.  (א)  אלה הם התנאים לפיהם תיחשב תאונה כתאונת עבודה -
        (1)  לענין סעיף 36(4) לחוק: אם מקום תשלום השכר והזמן לגבייתו נקבעו על ידי המעביד בדרך כלל או במיוחד לפני קרות התאונה;
        (2)  לענין סעיף 36(5) לחוק: אם התאונה אירעה בשעות העבודה של המבוטח, או אף לאחר מכן - אם מילוי התפקיד נמשך ברציפות לאחר שעות העבודה הרגילות; אולם אם התאונה אירעה תוך כדי ועקב השתתפות בישיבת ועד העובדים או האיגוד המקצועי וכן תוך כדי ועקב השתתפות בימי עיון מטעם האיגוד המקצועי הקשורים במילוי
        תפקידו של המבוטח כחבר ועד עובדים - גם אם היא אירעה בזמן אחר או במקום אחר.

מקום אחר שבו נמצא ילד [תיקון התשל"ד (מס' 3)]
    43ב.  לענין סעיף 37 לחוק יראו גנון או מקום שבו נמצא הילד 4 שעות או יותר ביממה או לפחות עשרה ימים בחודש, כמקום אחר שבו נמצא הילד לפי הסדר קבע. לענין תקנה זו, "ילד" - עד גיל עשר, או בכל גיל שמחמת ליקוי גופני או נפשי זקוק הוא לליווי.


פרק שביעי: מחלות מקצוע 

קביעת מחלות מקצוע לגבי כל המבוטחים
    44.  מחלה מהמחלות המפורטות בטור 1 לחלק א' לתוספת השניה היא מתאריך שצויין בטור 3 מחלת מקצוע לגבי כל המבוטחים.

קביעת מחלות מקצוע לגבי מבוטחים מסויימים
    45.  מחלה ממחלות המפורטות בטור 1 לחלק ב' לתוספת השניה היא מתאריך שצויין בטור 3 מחלת מקצוע לגבי מבוטחים המועבדים בעבודה, במקצוע או בתהליך ייצור כמפורט לצד אותה מחלה בטור 2.

מחלה בחזקת מחלת מקצוע
    46.  מחלה מהמחלות המפורטות בטור 1 לתוספת השניה שחלה בה מבוטח שלגביו נקבעה אותה מחלה כמחלת-מקצוע, בהיותו מועבד בעבודה, במקצוע או בתהליך ייצור כמפורט לצדה בטור 2 בתוך שנה לאחר שחדל להיות מועבד כאמור היא בחזקת מחלה שבה חלה המבוטח עקב עבודתו, כל עוד לא הוכח ההיפך.


פרק שמיני: השם

השם
    47.  לתקנות אלה ייקרא "תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד-1954".


תוספות
(לא נכללו)

קישורים

  

להתייעצות ללא התחייבות

מלא את הטופס ונחזור אליך בהקדם
  
המידע באתר "תאונה" הינו מידע כללי ואינו מידע מחייב.  הזכויות המחייבות נקבעות ע"פ חוק, תקנות ופסיקות בתי המשפט.   השימוש במידע אינו בא כתחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין וכל פעולה שנעשית על פי המידע והפרטים האמורים באתר זה הינה על אחריות המשתמש בלבד.    השימוש באתר זה אינו יוצר יחסי עורך דין לקוח בדרך כלשהי.
© כל הזכויות שמורות - משרד עורכי דין פינקלשטיין
הקמת אתרים  בניית אתרים Webfocus