מדריך לנפגע בתאונת עבודה

דף הבית >> מדריכים לנפגע >> מדריך לנפגע בתאונת עבודה
מהי תאונת עבודה?
תאונת עבודה מוגדרת בחוק הביטוח הלאומי כתאונה שארעה תוך כדי ועקב העבודה, לרבות בדרך אליה או בחזרה ממנה. תאונה שכזו יכולה לגרום לפציעה או למחלה מסוגים שונים - מחלת מקצוע. מצבים שעשויים להיות מוגדרים כתאונת עבודה הם למשל כיפוף ונשיאת משקל, אשר גרמו לפציעה בגב, כוויות כתוצאה מאש או טיפול בחומרים מסוכנים, הידבקות במחלות שונות, ירידה בשמיעה, נפילות ואף תאונות דרכים בדרך אל העבודה או ממנה.
בנוסף לתאונה, שהיא בדרך כלל אירוע חד פעמי ומובחן, מוכרת בפסיקת בתי המשפט ובתי הדין לעבודה גם פגיעה בעבודה מסוג מיקרוטראומה. פגיעה זו נובעת, לפי הפסיקה, ממצבים שבהם עובד נדרש לבצע, במהלך עבודתו, פעולות חוזרות ונשנות באופן מתמשך וקבוע. פעולות כאלה אמנם לא גורמות לפציעה בפעם הראשונה שמבצעים אותן ואף לא בשניה ובשלישית, אך באופן מצטבר, במשך הזמן, הן עלולות לגרום לפציעה ואף לנכות צמיתה. דוגמאות לכך הן למשל תסמונת התעלה הקרפלית (CTS), בשל הקלדה לאורך זמן ובשל מנח היד במהלכה, כיפוף ונשיאת משקל כבד לאורך זמן ועוד.
 
מאילו גורמים ניתן לתבוע פיצוי בעקבות תאונת עבודה?

המוסד לביטוח לאומי
אל המוסד לביטוח לאומי יש לפנות בכל מקרה של תאונת עבודה ומתקבלים ממנו כמה סוגים של פיצויים. אולם, על הפנייה להיעשות בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-12 חודשים מיום הפגיעה. הגשת תביעה במועד מאוחר יותר תפגע בסכום הגמלה שיקבל הנפגע או בעצם הזכאות לה.
·         דמי פגיעה: אלה ישולמו לשכיר או עצמאי כפיצוי חלקי עבור התקופה שבה לא היה מסוגל לעבוד בעבודתו, או בכל עבודה אחרת, וניתן לקבלם למשך 31 שבועות (91 יום) לכל היותר. דמי הפגיעה ישולמו לאחר מילוי הטפסים המתאימים, בצירוף "תעודה רפואית לנפגע בעבודה", אותה יקבל הנפגע מהרופא המטפל. מדובר במעין אישור מחלה, המעיד על אי-כושרו של הנפגע לעבוד, במשך התקופה המצוינת בו.
·         מענק נכות לנפגע עבודה / גמלת נכות מעבודה: הראשון הוא מענק חד פעמי והשניה היא קצבה חודשית. שתיהן ישולמו לנפגע, לאחר שהמוסד לביטוח לאומי הכיר בתאונה שארעה לו כתאונת עבודה וכתלות בדרגת הנכות שנקבעה לו על ידי הועדה הרפואית. נפגע שנקבעה לו דרגת נכות בשיעור של 9-20% יקבל מענק נכות חד פעמי. לעומת זאת, אם לנפגע תיקבע דרגת נכות בשיעור של 20% ומעלה, הוא יזכה לגמלת נכות חודשית. סכום המענק או הגמלה נגזרים מדרגת הנכות שנקבעה לנפגע.
יש להדגיש, כי ישנה אפשרות לערער על החלטות המוסד לביטוח לאומי, למשל על החלטה שלא להכיר בפגיעה מסוימת כתאונת עבודה, או על קביעת דרגת נכות נמוכה מדי. הערעור מוגש לועדה רפואית לעררים או כתביעה לבית הדין לעבודה, לפי העניין.

תביעה כנגד המעביד
בנוסף לתביעה לפיצוי שיש להגיש בכל מקרה אל המוסד לביטוח לאומי, עומדת בפני נפגע העבודה אפשרות להגיש תביעה נוספת לפיצוי כנגד המעביד שאצלו נפגע בתאונה. סכום הפיצוי ישולם למעשה על ידי חברת הביטוח של המעביד, שביטחה אותו בפוליסת חבות מעבידים, במיוחד עבור מקרים שכאלה.
במסגרת התביעה כנגד המעביד, יצטרך נפגע העבודה להוכיח שתאונת העבודה והנכות שממנה הוא סובל נגרמו כתוצאה מהתרשלות כלשהי של המעביד, או כתוצאה מכך שהמעביד הפר חובה מסוימת החלה עליו על פי חוק. מנגד, עורכי הדין שייצגו את המעביד ואת חברת הביטוח שלהם ינסו להראות שהמעביד נהג כשורה ומילא אחר כל החובות המוטלות עליו בחוק.

כיצד נקבע גובה הפיצוי בשל תאונת עבודה?
דרגת הנכות הרפואית שנקבעת לנפגע העבודה מתייחסת לליקוי הפיזי שממנו הוא סובל ונקבעת על ידי רופאים. במוסד לביטוח לאומי מדובר ברופאים חברי הועדה הרפואית ובבית המשפט, ברופאים המומחים שבודקים את הנפגע מטעם הצדדים או מטעם בית המשפט.
על מנת לקבוע מה גובה הנזק שנגרם לנפגע וממנו לגזור את גובה הפיצוי המגיע לו, יש לקבוע, בנוסף לנכות הרפואית, גם את דרגת הנכות התפקודית. משמעותה של הנכות התפקודית היא מידת הפגיעה שגורם הליקוי הפיזי לנפגע. על מנת לקבוע אותה יתחשבו, בין היתר, בגילו של הנפגע, מינו, מקצועו, השכלתו ועוד גורמים נוספים שעשויים להיות רלוונטיים. דוגמה מוכרת להמחשת העניין היא דוגמת הפסנתרן. כאשר אדם נפגע בתאונת עבודה, באופן שנכרתת האגודל בידו הדומיננטית, ייקבעו לו בשל כך 25% נכות רפואית. אולם, מידת השפעתה של פגיעה זו על חייו של אדם משתנה באופן דרמטי אם הוא פסנתרן במקצועו, או אם הוא עוסק במקצוע אשר אינו מערב שימוש בכפות הידיים, כגון מתכנת מחשבים או מורה. לכן, נכותו התפקודית של פסנתרן הקונצרטים תהיה גבוהה יותר משל השניים האחרים ובשל כך גם ייפסק לו פיצוי גבוה יותר, כתוצאה מתאונת העבודה שעבר.
·         במוסד לביטוח לאומי, נקבעת הנכות התפקודית מכוח תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי. הקביעה עצמה נעשית על ידי ועדה מיוחדת, לאחר שועדה רפואית קבעה את דרגת הנכות הרפואית שנגרמה לנפגע. באפשרותה של הועדה להפעיל את התקנה במלואה, באופן חלקי או כלל לא. אם וכאשר היא מחליטה להפעיל את התקנה במלואה, משמעות הדבר היא שדרגת הנכות שנקבעה לנפגע תגדל במחצית. כלומר, אם נשוב לדוגמת הפסנתרן, כאשר הועדה תחליט להפעיל את תקנה 15 במלואה בעניינו, משמעות הדבר היא שדרגת הנכות שנקבעה לו תעמוד על 37.5% (שהם 25% ועוד מחצית מ-25%).
·         בבית המשפט, יקבע בית המשפט בעצמו את דרגת הנכות התפקודית, לאחר עיון בחוות הדעת של המומחים הרפואיים. בית המשפט עשוי לקבוע שדרגת הנכות התפקודית זהה לדרגת הנכות הרפואית, גבוהה ממנה או אף נמוכה ממנה. מדרגת הנכות התפקודית יגזור בית המשפט את סכום הפיצוי שאותו ישלמו המעביד וחברת הביטוח שלו לנפגע. הפיצוי עצמו ישולם, בהתאם לראשי הנזק הבאים: הוצאות רפואיות, אל מעבר לסל הבריאות, הוצאות עבור עזרת הזולת, הוצאות בשל ניידות, הוצאות להתאמת דיור, הפסדי שכר לעבר, אבדן כושר השתכרות בעתיד וכן כאב וסבל.

מה קורה אם המצב מחמיר בהמשך?
לעיתים, ייתכן שאדם נפגע בתאונת עבודה, הגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי, נקבעה דרגת נכות ואז לפתע הוא חש כי חלה החמרה במצבו. לדוגמה, אדם נפגע בגבו במהלך נשיאת משא כבד בעבודה ונקבעה לו דרגת נכות מסוימת בשל פריצת דיסק. עם חלוף הזמן, הוא חש כי המגבלות בתנועה בגבו מחמירות, ניגש לבדיקה רפואית ומתגלה שהוא סובל מפריצת דיסק נוספת, כתוצאה מהתאונה, ואף זקוק לניתוח, בשלה. לפי תקנה 36 לתקנות הביטוח הלאומי, באפשרותו של אדם כזה לפנות למוסד לביטוח הלאומי ולהיבדק פעם נוספת על ידי ועדה רפואית, שתקבע האם יש לקבוע לו דרגת נכות רפואית גבוהה יותר. הפנייה למוסד לביטוח רפואי תיעשה בשני תנאים:
·         עברו שישה חודשים לפחות מאז שנקבעה דרגת הנכות על ידי הועדה הרפואית הראשונה.
·         הנפגע פנה לרופא תעסוקתי, אשר נתן לו אישור על כך שהחמיר מצבו.
אם הועדה הרפואית תמצא שאכן הוחמר מצבו של הנפגע, היא תקבע לו דרגת נכות גבוהה יותר ובעקבות זאת, יגדל גם סכום הגמלה המשולמת לו מדי חודש (או שיתחיל לקבל גמלה כזו, אם קיבל בעבר מענק נכות בלבד).


מה כדאי לעשות לאחר תאונת עבודה?

על מנת לשפר מאד את סיכויי הנפגע לזכות בפיצוי המקסימאלי המגיע לו, בשל הפגיעות שנגרמו לו בתאונת העבודה, יש להקפיד על כמה כללים.

תיעוד מיד לאחר התאונה
חשוב לתעד, ככל האפשר, את הפציעות שנגרמו לנו כתוצאה מהתאונה ולשמור את פרטיהם של העדים לה ושל נפגעים נוספים, ככל שהיו כאלה. במצב כזה, המצלמה שיש כמעט לכולנו בטלפון הסלולארי יכולה לסייע מאד וכדאי לצלם באמצעותה את זירת התאונה, את הפגיעות ברכוש ואת הפציעות שנגרמו לנו ולמעורבים נוספים.
אשר לפציעות, יש לשים לב שישנן כאלה שמתחילות להיראות רק לאחר מספר שעות, כגון מכות יבשות ("מכות כחולות") ולעומת זאת, פציעות שנעלמות במהירות יחסית, כגון שפשופים. משכך, חשוב לצלם את הפצעים והמכות בשלבים שונים, הן מיד לאחר התאונה והן בחלוף מספר שעות. כמו כן, חשוב לצלם ממספר זוויות ומרחקים ולהקפיד שיראו את הפנים של המצולם בתמונה, על מנת שבשלב מאוחר יותר, יקל עלינו להוכיח מי בדיוק נפצע, היכן ובאיזו חומרה.

טיפול רפואי ראשוני
בין אם בחרנו לקרוא למד"א לזירת התאונה ובין אם לא, חשוב מאד להתפנות לבית חולים באופן עצמאי ולקבל טיפול רפואי מיד לאחר התאונה. בהקשר זה, כדאי לזכור כי כל שיהוי בקבלת טיפול פועל לרעתנו, הן מבחינה בריאותית והן מבחינת קושי עתידי להוכיח שאכן נפצענו בתאונה. לכן, גם אם אנחנו חשים יחסית בטוב, כדאי לגשת לבית חולים ולהיבדק. כל התיעוד הרפואי שנרשם בבית החולים והמסמכים האחרים שיימסרו לנו שם (כגון צילומים, טפסי פענוח של בדיקות, הפניות, המלצות על ימי מחלה ועוד) יסייעו לנו בהמשך להוכיח את טענותינו ולקבל את הפיצוי המקסימאלי, בגין תאונת העבודה.
כאשר אנו משוחחים עם הרופא שבודק אותנו, חשוב לציין בפניו שנפגענו בתאונת עבודה, להסביר לו בצורה מדויקת מה קרה, להראות את כל הפציעות ולציין בפניו את כל התלונות שלנו. הרופא ירשום הכל בגיליון הרפואי, שהעתק שלו יש לשמור אצלנו, יחד עם יתר התיעוד הרפואי.

המשך הטיפול ותיעודו
גם לאחר שלב קבלת הטיפול הראשוני, יזדקק נפגע העבודה מדי פעם לימי מחלה, ביקורות, הפניות לרופאים מומחים, בדיקות ועוד. יש לשמור עותק של כל מסמך ומסמך שניתן על ידי המטפלים השונים (כגון הפניות למומחים ולבדיקות, ימי מחלה, מרשמים, סיכומי ביקור, קבלות על רכישת  תרופות ואביזרים רפואיים ועוד), לצורך הוכחת מידת הנזק שנגרם בתאונת העבודה ועלות הטיפול.
חשוב להדגיש שהפניה לקבלת טיפול רפואי כתוצאה מכל הנזקים והפציעות שנגרמו בשל תאונת העבודה היא הכרחית ולא ניתן לוותר עליה. בהעדר תיעוד על טיפולים רפואיים רצופים ומתמשכים לאחר התאונה, המוסד לביטוח לאומי ובית המשפט עלולים לסבור שהפגיעה שנגרמה היא קלה ביותר וכתוצאה מכך, גם הפיצוי לו יזכה הנפגע יהיה מינימאלי.
מעבר לטיפול בפגיעות הגופניות, חשוב לדאוג גם לפן הנפשי. תאונת עבודה היא אירוע טראומטי והשלכותיה העתידיות על הנפש עשויות להיות משמעותיות אף יותר מהפגיעות בגוף וברכוש. לכן, אם הנפגע חש בתסמינים כגון קשיי שינה, הצפה חוזרת בזיכרונות מאירוע התאונה, סיוטי לילה, פחד לצאת מהבית, לשוב למקום העבודה ועוד, חשוב שיפנה גם לטיפול אצל פסיכיאטר או פסיכולוג ואף יטול תרופות נגד דיכאון וחרדה, במידת הצורך. גם את הטיפול הנפשי חשוב לתעד ולשמור עותקים של כל סיכומי הביקור, המרשמים והקבלות, לצורך הוכחת מידת הנזק הנפשי וקבלת החזר על ההוצאות מחברת הביטוח.
תיעוד נוסף
בנוסף לתיעוד הטיפול הרפואי, יש לשמור מסמכים נוספים, שיעידו על השינוי שחל במצבו של הנפגע, בעקבות תאונת העבודה:
·         תלושי שכר/דו"חות למס הכנסה ומע"מ: יש לשמור את כולם, החל מהתקופה שלפני התאונה. באמצעותם יהיה ניתן להוכיח פגיעה במצב הכלכלי, כתוצאה מהתאונה.
·         הוצאות אחרות: נפגע בתאונת עבודה עשוי להזדקק לעזרה נוספת בבית, למשל עוזרת בית, משלוחים מהסופרמרקט, התאמת הבית באמצעות אביזרים שונים ועוד. כמו כן, עלולות להיגרם לו הוצאות מוגברות על תחבורה, כגון דלק וחנייה, למשל כדי להגיע לטיפולים הרפואיים השונים, או בגין שימוש במוניות, כאשר הוא אינו מסוגל לנהוג. יש לתעד את כל ההוצאות הללו ולשמור את כל הקבלות בגינן, על מנת לקבל עליהן החזר מחברת הביטוח. יצוין כי גם אם הנפגע החזיק עוזרת בית לפני התאונה, ניתן עדיין לקבל החזר מסוים בגין שכרה, אם נוכל להוכיח שתדירות ביקוריה עלתה בתקופה שלאחר התאונה ולכן, גם במקרה כזה חשוב לשמור את כל התיעוד בגין העסקתה.

זהירות - חוקרים של חברת הביטוח
מדובר בעובדים של חברות הביטוח, שכל תפקידם הוא לנסות ולמזער את סכום הפיצוי שישולם לנפגע, כתוצאה מהנזקים שנגרמו לו בתאונה. לכן, הם ינסו בכל דרך להוכיח שהפציעות שנגרמו לנפגע הן מינימאליות, אם בכלל.
החוקרים מחויבים להציג את עצמם ככאלה ולהראות רישיון של חוקר פרטי. בנוסף, אסור להם בתכלית האיסור לשוחח עם נפגע שמיוצג על ידי עורך דין. בפועל, החוקרים לא תמיד יציגו את עצמם ככאלה והם עשויים לטעון שהם נציגים של המוסד לביטוח לאומי, שכנים, סוקרים, שליחים ועוד, כיד הדמיון הטובה.
מבחינת הנפגע והקרובים אליו, הכלל הוא שיש להימנע לחלוטין מכל מגע איתם: לא להכניס אותם הביתה, לא לשוחח איתם, אפילו לא לתת להם כוס מים.
כמו כן, יש לנקוט במשנה זהירות בכל יציאה מהבית או כשנמצאים במקום שבו מצלמים ומתעדים אותנו. יש גם להימנע ממענה על שאלות לגבי התאונה, למשל מצד מי שנראה כמו שכן סקרן, ואף לא להשיב על סקרים טלפוניים. כמו כן, מומלץ מאד לסגור, ולו באופן זמני, את הפרופילים ברשתות החברתיות השונות - שמספקות המון מידע עלינו בלחיצת כפתור פשוטה (פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם וכדומה).

האם יש צורך לפנות לעורך דין?
תביעה לפיצוי בשל פגיעה בעבודה, בין אם תאונת עבודה או מחלת מקצוע, מחולקת לשלבים שונים, מערבת פנייה לגורמים רבים והטיפול בה עשוי להימשך זמן רב. בשל מורכבותה של תביעה כזאת, מומלץ מאד להיפגש עם עורך דין המתמחה בדיני הנזיקין ובייצוג נפגעי עבודה בפרט, בהזדמנות הראשונה האפשרית. עורך הדין ינחה את הנפגע באשר לאופן הפעולה הרצוי, החל ממועד התאונה ועד שלבי החזרה לשגרה שלאחריה, ייצגו אל מול הגופים השונים הרלוונטיים (המוסד לביטוח לאומי והועדות הרפואיות, בית הדין לעבודה, המעסיק וחברת הביטוח שלו ואף בית המשפט) ויסייע לו לקבל את סכום הפיצוי המקסימאלי המגיע לו, בשל הנכות שנגרמה לו בתאונה.
 
 

קישורים

  

להתייעצות ללא התחייבות

מלא את הטופס ונחזור אליך בהקדם
  
המידע באתר "תאונה" הינו מידע כללי ואינו מידע מחייב.  הזכויות המחייבות נקבעות ע"פ חוק, תקנות ופסיקות בתי המשפט.   השימוש במידע אינו בא כתחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין וכל פעולה שנעשית על פי המידע והפרטים האמורים באתר זה הינה על אחריות המשתמש בלבד.    השימוש באתר זה אינו יוצר יחסי עורך דין לקוח בדרך כלשהי.
© כל הזכויות שמורות - משרד עורכי דין פינקלשטיין
הקמת אתרים  הקמת אתרים • גיל דור • Webfocus