רשלנות בטיפול בפגועי נפש

דף הבית >> שאלות ותשובות >> רשלנות רפואית >> רשלנות בטיפול בפגועי נפש
רשלנות בטיפול בפגועי נפש
תחום בריאות הנפש הוא תחום ייחודי של הרפואה. זאת משום שהוא עוסק בנבכי נפשו של האדם ולכן, נחשב למדויק פחות מיתר תחומי הרפואה, העוסקים בפגמים גופניים שונים שניתן לזהותם בבדיקות כגון, רנטגן, אולראסאונד MRI ועוד. המפגש עם הפסיכיאטר כולל הן טיפול התנהגותי (שיחות) והן טיפול תרופתי, במסגרות שונות. הצורך בטיפול כזה עשוי להתעורר אצל כל אחד, אם בעקבות התפרצותה של מחלה או בעקבות משבר אחר. מאחר שהעיסוק בנפשו של אדם הוא עיסוק עדין ומורכב, נדרשים הפסיכיאטר והמוסד הפסיכיאטרי המטפלים בחולה לגלות רגישות ועירנות רבות. פגם בהתנהלותם של אחד מגופים אלה עלול לגרום לאדם לנזקים קשים, בין אם נזקים נפשיים, גופניים, שלילת חירות שלא לצורך ואף מוות בהתאבדות.
כתוצאה מכל האמור לעיל, העיסוק ברשלנות רפואית בתחום בריאות הנפש נחשב גם הוא למורכב מאד, אף מעבר למורכבות הרבה שבעיסוק ברשלנות רפואית בכלל. להלן יידונו מספר אפשרויות עבור פגוע נפש, לקבל פיצוי עבור נזק שנגרם לו כתוצאה מרשלנות רפואית בטיפול בו.
כיצד מוגדר טיפול פסיכיאטרי רשלני?
חשוב להדגיש, כי לא כל נזק שנגרם במהלך טיפול נפשי נגרם עקב טיפול פסיכיאטרי רשלני. על מנת לתבוע פסיכיאטר או מוסד פסיכיאטרי בנזיקין, על הניזוק להראות כי טופל על ידי פסיכיאטר, באופן שמהווה סטייה מסטנדרט ההתנהגות המקובל עבור פסיכיאטר במקרים דומים וכי טיפול זה גרם לו לנזק.
הדוגמאות לטיפול פסיכיאטרי רשלני הן רבות, ובהן:
-          איחור באבחון מחלה נפשית.
-          אשפוז אדם במוסד פסיכיאטרי ללא קבלת הסכמתו מדעת.
-          אשפוז אדם במוסד פסיכיאטרי כאשר לא היה בכך צורך.
-          הימנעות מאשפוז אדם, כאשר היה בכך צורך ובמצב שבו אין ביכולתו לתת הסכמה מדעת
           (למשל, כאשר אדם מצוי בהתקף פסיכוטי, שאינו מאפשר קבלת החלטות).
-          שחרור אדם מאשפוז כאשר הוא עדיין מהווה סכנה לעצמו או לסובבים אותו.
-          הימנעות מאיבחון נטייה אובדנית.
-          אי נקיטת אמצעי זהירות נדרשים במקרה של מטופל בעל נטייה אובדנית.
-          הימנעות מקבלת היסטוריה רפואית מפורטת של המטופל.
-          הימנעות מביצוע הבדיקות הנדרשות למטופל.
-          התעלמות מתוצאות בדיקות שבוצעו למטופל.
-          שימוש בשיטות טיפול שאינן מתאימות.
-          מתן תרופות פסיכיאטריות שאינן מתאימות.
-          מתן תרופות במינון שאינו מתאים או הימנעות ממתן התרופות הנדרשות, ביחס למצבו של המטופל.
-          הימנעות מבדיקה מתאימה של מקור תלונותיו של המטופל - נפשי או אחר.
-          הימנעות מהשגחה מתאימה על מאושפז במוסד פסיכיאטרי.
-          הימנעות מקיום מעקב רפואי מתאים אחר מצבו של המטופל.
-          מתן טיפול לפגוע הנפש ללא הקפדה על הנהלים שנקבעו בנושא.
           (למשל, השארת נשק בידי אדם שנפשית מוגדר כמסוכן לציבור).
 
שלבי תביעת הרשלנות הרפואית כנגד הפסיכיאטר או המוסד הפסיכיאטרי
על מנת לקבל פיצוי, יידרש פגוע הנפש להוכיח שטופל באופן רשלני (בהתאם לאחת הדוגמאות המופיעות לעיל, או בדרך אחרת). כמו כן, עליו להוכיח שאותו טיפול רשלני גרם לו נזק.
בשלב הראשון, על מנת להוכיח את טענותיו, יידרש המטופל לאסוף ולהעביר לעורך הדין המייצג אותו את כל התיעוד הרפואי והנפשי בעניינו, החל מהתקופה שלפני התעוררות התסמינים הראשונים, אשר הצריכו טיפול נפשי. המטופל יידרש להמשיך ולשמור את כל המסמכים הרפואיים בעניין הטיפול הנפשי שהוא מקבל, ככל שהוא עדיין ניתן. כמו כן, יש להעביר לעורך הדין מסמכים הנוגעים להכנסתו של המטופל לפני הטיפול ולאחריו (תלושי שכר לשכירים ודו"חות מס ומע"מ לעצמאים). מסמכים אלה יסייעו לעורך הדין להעריך את מידת הנזק הכספי שנגרם למטופל, מטיפול הפסיכיאטרי הרשלני (הפסד ימי עבודה, ימי מחלה וכדומה). ככל שהמטופל הסתייע בבני משפחתו או בקרובים אחרים לצורך קבלת טיפול, יהיה עליו להעביר גם מסמכים בעניינם.
עורך הדין יעביר את החומר שמסר לו המטופל לעיונו של פסיכיאטר מומחה מטעמו. הפסיכיאטר המומחה יעיין בחומר ויקבע האם לדעתו התקיימה רשלנות כלשהי מצד הפסיכיאטר המטפל, והאם כתוצאה ממנה נגרם נזק למטופל. אם הרופא המומחה יקבע כי היתה רשלנות רפואית, הוא יבדוק את המטופל ויכין חוות דעת בעניינו הן בשאלת הרשלנות והן בשאלת הנזק. במידת הצורך, יבדקו את המטופל רופאים מומחים נוספים, בתחומים הרפואיים שבהם נגרם לו נזק (למשל אורתופד, נוירולוג וכדומה). בחוות דעתם, יקבעו הרופאים המומחים מה דרגת הנכות שהם סבורים כי יש להעניק למטופל, בשל הנזק שנגרם לו על ידי הטיפול הפסיכיאטרי הרשלני.
לאחר קבלת חוות הדעת הרפואיות, עורך הדין יכין תביעת רשלנות רפואית, יגיש אותה לבית המשפט ויצרף אליה את חוות הדעת והמסמכים הרפואיים.
במהלך ניהול התביעה בבית המשפט, ייתכן שהמטופל ותיקו הרפואי יידרשו לעבור בדיקות נוספות, על ידי מומחים רפואיים מטעם הנתבע ומטעם בית המשפט. לבסוף, בית המשפט יעיין בכל חוות הדעת הרפואיות שהוכנו בעניינו של המטופל ויקבע האם ניתן לו טיפול פסיכיאטרי רשלני ומה דרגת הנכות שנגרמה לו, כתוצאה מאותה רשלנות.
 
כיצד נקבע סכום הפיצוי?
סכום הפיצוי לו זכאי המטופל פגוע הנפש נגזר מדרגת הנכות הכוללת שנקבעה לו, כתוצאה מהטיפול הפסיכיאטרי הרשלני, בשקלול עם גורמים נוספים כגון גיל, מצב רפואי קודם, תחום עיסוק ועוד. לאחר קביעת דרגת הנכות על ידי בית המשפט, הוא יפסוק מה סכום הפיצוי לו זכאי המטופל פגוע הנפש (ובמקרים מסוימים, השארים והעיזבון שלו) עבור כל אחד מראשי הנזק הרלוונטיים: הוצאות רפואיות אל מעבר לסל הבריאות, הוצאות עבור עזרת הזולת, הוצאות בשל ניידות, הוצאות להתאמת דיור, הפסדי שכר לעבר, אבדן כושר השתכרות בעתיד וכן כאב וסבל. בנוסף, ייתכן שניתן לקבל פיצוי גם בשל קיצור או אבדן תוחלת החיים.
 
פיצויים בשל פגיעה באוטונומיה
הזכות לאוטונומיה, הנובעת מהזכות לכבוד האדם, היא זכותו של הפרט "להחליט על מעשיו ומאוויו בהתאם לבחירותיו, ולפעול בהתאם לבחירות אלה". זוהי זכותו של אדם "לכתוב את סיפור חייו". הפגיעה באוטונומיה בשל טיפול פסיכיאטרי רשלני מתבטאת בשלילת חירות שלא לצורך או במתן טיפול ללא קבלת הסכמה מדעת של המטופל. מדובר, למשל, במצבים של אשפוז כפוי שלא לצורך במוסד פסיכיאטרי. כיום, עמדת בית המשפט העליון היא כי פגוע נפש זכאי לפיצוי, בשל פגיעה באוטונומיה שנגרמה לו עקב אשפוז כפוי שנפל בו פגם. זאת, אף אם האשפוז היה מוצדק מבחינה רפואית ואף אם היטיב את מצבו של פגוע הנפש.
סוג נוסף של פגיעה באוטונומיה, נובע מהימנעות הפסיכיאטר שטיפל בפגוע הנפש, מקבלת הסכמתו מדעת לטיפול שבוצע בו, במקום שניתן היה לקבל הסכמה שכזו, או מהחתמתו של פגוע הנפש על טופס הסכמה לטיפול, ללא מתן הסבר מתאים.
על מנת לקבוע את גובה הפיצוי בגין ראש נזק זה, לא ניתן לערוך חישוב אריתמטי פשוט, כפי שניתן לערוך במקרה של פיצוי עבור נזקי הגוף והנפש. לכן, קבע בית המשפט העליון, יש להעריך מה היתה חומרתה של הפרת הדרישה לקבלת הסכמה מדעת לטיפול או אשפוז. ככל שחשיבותה של ההחלטה גדולה יותר עבור פגוע הנפש, בית המשפט יכיר בפגיעה חמורה יותר באוטונומיה בהתאם לכך, יפסוק פיצוי גבוה יותר בגין ראש נזק זה.
 
דרכים נוספות לקבלת פיצוי
פוליסת ביטוח תאונות אישיות
פוליסות שכאלה מבוצעות באופן פרטי, בין אם על ידי המבוטח עצמו ובין אם על ידי מקום עבודתו, ומכסות מקרים של נכות ואבדן כושר עבודה, כתוצאה מתאונה. תאונה מוגדרת לרוב כאירוע חיצוני, פתאומי ולא צפוי מראש, אשר גרם למבוטח לנזק גוף. מהגדרה זו ניתן להבין שהיא עשויה לכלול גם נזק שנגרם כתוצאה מטיפול פסיכיאטרי רשלני. אולם, הפוליסות משתנות מאד בהיקפן וסוגי הנזקים והפעולות שהן מבטחות. על כן, מומלץ בכל מקרה לערוך בדיקה של הפוליסה, ככל שיש אחת כזו, ובמידת הצורך אף להביאה לבדיקתו של עורך דין הבקי בתחום.
 
פוליסת ביטוח תאונות אישיות לתלמידים
בהתאם לחוק הבריאות הממלכתי, כל התלמידים במוסדות חינוכיים בישראל מבוטחים בפוליסת ביטוח תאונות אישיות. פוליסה זו חלה על התלמיד במשך 24 שעות ביממה, בכל ימות השנה ובכל מקום בו הוא נמצא, גם אם נפל בדרך שאין לה כל קשר לבית הספר שבו הוא לומד.
כאשר תלמיד עבר טיפול פסיכיאטרי רשלני, הוא והוריו יכולים לתבוע באמצעות הפוליסה פיצוי עבור נזקים כגון מוות, נכות צמיתה, נכות זמנית, החזר הוצאות בגין אמצעי עזר רפואיים ועבור תאונת שיניים. פיצוי זה יתווסף לפיצוי שעשוי להתקבל בתביעת הרשלנות המוגשת כנגד הפסיכיאטר, או המוסד הפסיכיאטרי.
יצוין כי הורים רבים אינם מודעים לעצם קיומה של הפוליסה ולכן נושאים בעצמם בעלויות הטיפול הרפואי בילדיהם. אולם, סכום הכסף שעשוי להתקבל מהפוליסה יכול לסייע מאד לילד ולהוריו, שבוודאי נגרמו להם נזקים כספיים רבים בעקבות הטיפול הפסיכיאטרי הרשלני.
 
ניתן לי טיפול פסיכיאטרי רשלני - מה עליי לעשות?
רשלנות רפואית ביחס לפגועי נפש, בתחום הפסיכיאטרי, היא תחום מורכב מאד מבחינה משפטית. ראשית, תחום זה עוסק בנבכי נפשו של אדם ובמדדים שהם בחלקם סובייקטיביים. שנית, פגועי נפש נחשבים לאוכלוסייה רגישה ופגיעה יותר, משום שלעיתים הם אינם מסוגלים לתבוע את זכויותיהם בעצמם. לכן, הם נסמכים על קרובי משפחה או על אפוטרופוס הקרן לטיפול בחסויים, שידאג להם.
בשל טעמים אלה, מומלץ למטופל, או לקרוביו, לפנות בהקדם האפשרי לייעוץ משפטי. חשוב שהייעוץ יינתן על ידי עורך דין המתמחה בטיפול בתביעות בתחום הרשלנות הרפואית, ובפרט בתביעות העוסקות בטיפול פסיכיאטרי רשלני. עורך דין הבקיא בתחום מכיר את פסיקת בתי המשפט הרלוונטית ידע, בסיוע פסיכיאטר מומחה מטעמו, להעריך בצורה טובה את סיכויי התביעה ואף את שוויה.
 

קישורים

  

להתייעצות ללא התחייבות

מלא את הטופס ונחזור אליך בהקדם
  
המידע באתר "תאונה" הינו מידע כללי ואינו מידע מחייב.  הזכויות המחייבות נקבעות ע"פ חוק, תקנות ופסיקות בתי המשפט.   השימוש במידע אינו בא כתחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין וכל פעולה שנעשית על פי המידע והפרטים האמורים באתר זה הינה על אחריות המשתמש בלבד.    השימוש באתר זה אינו יוצר יחסי עורך דין לקוח בדרך כלשהי.
© כל הזכויות שמורות - משרד עורכי דין פינקלשטיין
הקמת אתרים  בניית אתרים Webfocus