שאלות ותשובות לנפגע תאונת דרכים

דף הבית >> שאלות ותשובות >> ניהול תביעת תאונת דרכים >> שאלות ותשובות לנפגע תאונת דרכים
מהי "תאונת דרכים"?

תאונת דרכים מוגדרת בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 ("חוק הפלת"ד) כ"מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה".

"עקב שימוש": לפי פסיקת בתי המשפט מדובר, בין היתר, בנסיעה, חנייה, כניסה ויציאה מהרכב, דחיפה של הרכב וגרירתו, התדרדרות או התהפכות של הרכב, נפילה של מטען או חלק מהרכב וכן פגיעה שנגרמה במהלך טיפול או תיקון דרך. החוק כולל בהגדרה גם מקרים נוספים, כגון התפוצצות או התלקחות של רכב ופגיעה ברכב שחנה במקום אסור.
מקרים שאינם נכללים בהגדרה של תאונת דרכים הם מעשה שנעשה במכוון כדי לגרום לנזק וכן פגיעה שנגרמה עקב פריקה או טעינה, כשהרכב עומד. בעניין פריקה וטעינה, בתי המשפט הכירו בחריגים שונים, שבהתרחשותם הנפגע יהיה זכאי בכל זאת לפיצוי, כגון כאשר במהלך הפריקה/טעינה התדרדר הרכב, התהפך, התפוצץ או התלקח, כאשר הפריקה/טעינה בוצעה במסגרת טיפול או תיקון דרך, כניסה לרכב או יציאה ממנו במהלך הפריקה/טעינה וכן במקרה של ירידה מרכב בתום נסיעה, תוך פריקת סל מצרכים, המצוי במושב שליד.

ישנם עוד מקרים ספציפיים שנדונו בעבר בפסיקה ושנקבע לגביהם שהם מהווים, או לא מהווים, "תאונת דרכים". לגבי סוגי מקרים נוספים, שלא נדונו עדיין בפסיקה, ייתכן שייקבע שהם נחשבים ל"תאונת דרכים" והנפגע בהם יהיה זכאי לפיצוי והדבר תלוי בפרשנות של בית המשפט את לשון החוק ואת תקדימי בית המשפט העליון.
לכן, בכל מקרה שבו נגרמה פגיעה, בשל תאונה הכרוכה בשימוש ברכב מנועי, מומלץ להגיע לפגישת ייעוץ אצל עורך דין. עורך הדין יסייע לנו לבדוק האם ישנה אפשרות שהתאונה תוגדר כ"תאונת דרכים" וייעץ לגבי המשך הדרך ואופן קבלת הפיצוי בגינה.
מה היתרון שבהגדרת המקרה שארע לנו כ"תאונת דרכים"?
חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע עיקרון של "אחריות מוחלטת". כלומר, בניגוד לתביעות נזיקין אחרות, נפגע בתאונת דרכים זכאי לפיצוי, אפילו אם התאונה ארעה באשמתו ואף אם לא היתה כל אשמה מצד הפוגע (זאת, למעט במקרים מסוימים, כאשר התאונה נבעה ממעשה מכוון - לגביהם יחול דין אחר).

את מי תובעים בעקבות תאונת דרכים?
אדם ששהה בתוך רכב במהלך התרחשות התאונה יתבע את חברת הביטוח שביטחה את הרכב שבו שהה בפוליסת ביטוח חובה.
אדם שנפגע כאשר שהה מחוץ לרכב במהלך התאונה, כגון הולך רגל או רוכב אופניים, יתבע את חברת הביטוח שביטחה בפוליסת ביטוח חובה את הרכב הפוגע.
במקרה של תאונת "פגע וברח", כאשר לא ניתן לאתר את פרטי חברת הביטוח שביטחה את הרכב הפוגע, או כאשר הרכב הפוגע לא היה מבוטח בביטוח חובה, תוגש התביעה כנגד "קרנית" - הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים. קרן זו היא גוף ציבורי, שהוקם על מנת לפצות נפגעי תאונות דרכים שלא מתאפשר להם לתבוע חברת ביטוח, בשל סיבות שונות.

איך קובעים את גובה הפיצוי?
גובה הפיצוי לו זכאי נפגע בתאונת דרכים נגזר מגובה הנזק שנגרם לו. בבית המשפט, נקבע גובה הנזק בסיוע חוות דעתו של מומחה רפואי ניטראלי (או מומחים, במקרה שהנפגע טוען כי נגרמו לו פגיעות הרלוונטיות לכמה תחומי רפואה). המומחה ממונה על ידי בית המשפט, מקבל מסמכים רפואיים משני הצדדים, בודק את הנפגע ועורך חוות דעת, שבה הוא קובע מהי דרגת הנכות שנגרמה, כתוצאה מהתאונה.
לאחר שנקבעת דרגת הנכות, ניתן לחשב באמצעותה את סכום הפיצוי שמגיע לנפגע, לפי ראשי הנזק הבאים: הוצאות רפואיות, הוצאות עבור עזרת הזולת, הוצאות בשל ניידות, הוצאות להתאמת דיור, הפסדי שכר לעבר ואבדן כושר השתכרות בעתיד וכן כאב וסבל, עד לסכום מקסימאלי הקבוע בחוק ומתעדכן בהתאם למדד. לסכומים אלה יתווסף גם פיצוי בגין הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.

האם רצוי לפנות לעורך דין?
ניהול תביעה בשל תאונת דרכים, אף אם התביעה לא תגיע לבסוף לבית המשפט ותיסגר בפשרה מול חברת הביטוח, מחייב היכרות עם החוק, פסיקת בתי המשפט ואופן התנהלות מול גורמים רלוונטיים נוספים, כגון חברות ביטוח, המוסד לביטוח לאומי ועוד. כמו כן, כפי שהוסבר לעיל, עצם הזכאות לפיצוי תלויה בהגדרה של המקרה כ"תאונת דרכים" וסכום הפיצוי נגזר ממידת הנזק שנגרם לנפגע בשל התאונה (בין אם בדרך של קביעת דרגת נכות על ידי המומחה הרפואי שימונה על ידי בית המשפט, או בפשרה מול חברת הביטוח).
על מנת להוכיח את גובה הנזק במלואו ולקבל פיצוי מקסימאלי בגינו, יש להקפיד על שמירת תיעוד רפואי רלוונטי מלא ורציף, החל מהתקופה שמיד לאחר התאונה והלאה. בשל כך, חשוב לפנות בהזדמנות הראשונה האפשרית לייעוץ של עורך דין, העוסק בדיני נזיקין ומתמחה בייצוג נפגעים שנגרם להם נזק גוף בתאונת דרכים. עורך דין כזה ידע להנחות את הנפגע ולהסביר לו בדיוק מה לעשות, על מנת שלא להכשיל את תביעתו.
יצוין, כי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים מגביל את שכר הטרחה לו זכאי עורך הדין לשיעור מסוים מסכום הפיצוי ובהתאם לשלב שאליו הגיע התיק. כאשר הטיפול בתיק הסתיים בפשרה עם חברת הביטוח, לפני הגשת תביעה לבית המשפט, שכר הטרחה יעמוד על שיעור של 8% מסכום הפיצוי שהתקבל + מע"מ. אם הסתיים התיק בפשרה, לאחר הגשת תביעה לבית המשפט - 11% + מע"מ. כאשר התיק הסתיים בפסק דין של בית המשפט - 13% + מע"מ. החוק אמנם מאפשר לקבוע שכר טרחה מוסכם מראש, אך בפועל, רוב עורכי הדין נוהגים לקבוע את שכר טרחתם לפי אחוז מסכום הפיצוי, בהתאם למדרגות האמורות.

קישורים

  

להתייעצות ללא התחייבות

מלא את הטופס ונחזור אליך בהקדם
  
המידע באתר "תאונה" הינו מידע כללי ואינו מידע מחייב.  הזכויות המחייבות נקבעות ע"פ חוק, תקנות ופסיקות בתי המשפט.   השימוש במידע אינו בא כתחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין וכל פעולה שנעשית על פי המידע והפרטים האמורים באתר זה הינה על אחריות המשתמש בלבד.    השימוש באתר זה אינו יוצר יחסי עורך דין לקוח בדרך כלשהי.
© כל הזכויות שמורות - משרד עורכי דין פינקלשטיין
הקמת אתרים  הקמת אתרים • גיל דור • Webfocus