הפיצוי הניתן לעזבון המנוח או לתלויים בו, בתאונת דרכים ניתן על פי חוק הפיצויים לנפגע תאונות דרכים, התשל"ה – 1975. בהתאם לחוק כל נפגע תאונת דרכים זכאי לפיצוי ללא קשר לשאלת האשם . התובעים צריכים להוכיח, שהארוע מהווה "תאונת דרכים" כהגדרתו בחוק, ואזי הם זכאיים לפיצוי.
יצויין כי בתאונות דרכים קטלניות זכאים התלויים ו/או העזבון לפיצוי מלא מהקרן לנפגעי תאונות דרכים (קרנית) גם במידה בו אין חבות לפיצוי מול החברה המבטחת, או שאין פוליסת ביטוח תקפה.
אלו מסמכים להביא לפגישה עם עורך הדין:
רשיון נהיגה.
פוליסת ביטוח של הרכב.
רשיון רכב.
תעודת זהות.
דו"ח שמאי רכב.
דו"ח פינוי אמבולנס מזירת הארוע.
תעודת פטירה.
תלושי שכר של הנפטר ושל בן /בת זוגתו.
קבלות עבור הוצאות מצבה לוייה וצרכי השבעה.
ממה מורכב הפיצוי בתביעה:
הוצאות לוויה קבורה מצבה ושבעה- בתי המשפט נוהגים לפסוק סך של בין 10,000 ₪ ל- 20,000 ₪- יש לצרף קבלות.
הפסד שירותי אב/אם/ן בן זוג- הסכומים הנפסקים בפריט זה הינם לפי גיל הנפטר וגילם של התלויים בו, בתי המשפט נוהגים לפסוק סך של בין 100,000 ₪ ל- 200,000 ₪.
הפסדי תמיכה בתלויים- כל אדם אשר היה תלוי בנפטר לרבות האלמן או האלמנה והיתומים וכן הורים הסמוכים על שולחנו. הפיצוי בסכום זה תלוי בשכרו של הנפטר וכן בשכר של בן/בת זוגתו.
הפסד בגין "שנים אבודות" - בהתאם לשכרו של הנפטר - 30% מהשתכרותו.
כאב וסבל- סכום המהווה 25% מהפיצוי המקסמיאלי הקבוע בחוק עבור "כאב וסבל" בסך של 42,500 ₪.
אין כפל פיצוי- לכן מכל סכום שייפסק יש להפחית את קצבאות המוסד לבטוח לאומי, להן זכאים משפחת הנפטר.
פעמים, יכולה להיגרם פגיעה נוספת לבני משפחתו של הנפטר בעקבות הפטירה (כגון: פגיעה נפשית קשה לבת הזוג) לכן, יש לדווח על פגיעה נפשית לעורך הדין, עימו הנכם מתייעצים בקשר לתביעת הנפטר.